To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
פרשת שבוע - תזריע | קול צופייך - תזריע | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי
אביהם של ישראל
בעל מופת - הרב חיים סויסה שליט''א
ימי חוליו של הרב גילו את גדלותו • המופת הגדול ביותר בחיייו היה שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמייה • אעפ"י שהיה ענק שבענקים, היה מעורה בחיי העולם.
ח' כסלו התשע''ד

אני רוצה לנגוע בכמה נקודות מהשנתיים האחרונות, עשרים ושש חודש מלאים מיום ליום, מכ"ב ניסן תשס"ח ועד כ"ה סיון תש"ע. כמי שליווה את הרב, ושמע את הרופאים אי אפשר לתאר בשפת בן אנוש מה הם עשרים ושש חודשי סבל, עשרים ושש חודשי ייסורים, זה לא נתפס ולא ניתן לתיאור. ואנחנו האנשים הפשוטים, שהלוואי והיינו יודעים גודל מעלתו של הרב, שואלים את עצמנו: למה?

 

הגמרא בתענית (כא ע"ב) מספרת על נחום איש גמזו שהיה סומא בשתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע בשתי רגליו וכל גופו מלא שחין. והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מיטתו מונחים בספלי מים כדי שלא יעלו עליו נמלים. ביקשו תלמידיו לפנות מיתתו, ואח"כ את הכלים. אמר להם: בני, פנו את הכלים, ואח"כ פנו את מיטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית- אין הבית נופל. פינו את הכלים ואח"כ את מיטתו, ואז נפל הבית. שאלו אותו תלמידיו: רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה, למה עלתה לך כך? והגמרא שם מביאה מי היה נחום איש גמזו.

 

הרב הסתלק לבית עולמו ביום כ"ה סיון. ומי שיסתכל בלוח השנה יראה ששלושה הרוגי מלכות הסתלקו באותו היום: ר' ישמעאל כהן גדול, ר' שמעון בן גמליאל ור' חנינא סגן הכהנים (כולנו זוכרים, וכל ילד שהיה מכיר את הרב יודע, שכשרצו לשמח את הרב ולשיר לפניו, היה מבקש הרב את השיר (ברכות ז ע"א): "תניא - אמר ר' ישמעאל" וכו'), ועליו כתוב (פסיקתא דרבי ישמעאל משפטים חי) כשהיו רבן שמעון ור' ישמעאל מוצאים להריגה, אמר ר' שמעון בן גמליאל לר' ישמעאל כהן גדול: ליבי יוצא על שאיני יודע על מה אני נהרג. שלושה הרוגי מלכות ביום זה. ואנו שואלים את אותה השאלה: למה?

 

התשובה נמצאת ברד"ק בספר מלכים על הפסוק (מלכים א כ, לז): "וימצא איש אחר. ויאמר הכני נא ויכהו האיש הכה ופצוע". מסביר הרד"ק: הפצע הוא מכת דם, ובדרש: אותה טיפת דם שיצאה מן הצדיק היתה לכפרה לישראל, שלא מתו במלחמת רמות גלעד, שאמר לו הנביא שהיו חייבים מיתה. אלא שאותה טיפת דם היתה להם לכפרה.

 

מורי ורבותי, לא טיפה אחת ולא אלף טיפות. בחיים חיותו לא אמרנו נתונים רפואיים, אך בשביל לסבר את האוזן נספר לכם שהרב אליהו קיבל מאה וחמישים מנות דם, לא טיפת דם אחת. בגופו של אדם יש כשתים עשרה מנות דם, והוא קיבל מאה חמישים מנות דם. ברור לנו שזאת כפרה. ברור לנו שהרב אמר, בבחינת: "בואו רעי, בואו", והיה מזמין ומבקש מהם שיבואו. לא נשאר אבר בגופו שלא פתחו, שלא נגעו, שלא נסרו. ונתבונן גם בר' עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל. וכשאני חושב על ר' עקיבא, מסרקות של ר' עקיבא היו שעה שעתים שלוש, והרב קיבל מסרקות של ברזל במשך עשרים וששה חודש.

 

בכל התקופה הארוכה שהיה בבית חולים מעולם לא התלונן, ולא הרים את קולו. לתשובת השואלים: מה שלום הרב? ענה: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", וקיבל את הכל באהבה.

 

דברו הרבה על המופתים של הרב. אם נשב פה ימים ולילות לא נוכל למנות ולו מקצת מהם.

 

רבותי, יש כאן הרבה אנשי עסקים, אנשים שמחזיקים תחתם פועלים. האם מישהו מכיר כאן אדם שיעבוד אצלך עשרים וכמה שנים, ולא תתן לו אפילו הערה אחת?! שלא תעביר עליו ביקורת אחת?! שלא תנזוף בו...?! אכן הערה אחת שמעתי כאשר ישבתי בלשכה ונכנסה מרת אימי וקמתי לכבודה, לא מלוא קומתי. כשהיא יצאה אמר לי הרב: חיים, אמא! צריך לקום מלוא קומתו.

 

נסענו בארץ ובעולם, והרב כיתת את רגליו כשמואל הנביא ממש, בבחינת "כנחלים נטיו". ובמסגרת עבודתי היה עלי לטפל ולסדר, וגם בדברים האישיים ביותר. מורי ורבותי! אם היה לי עובד כזה הייתי מעיף אותו אלף פעמים. והרב לא רק שלא העיר, אלא האיר פנים ועשה עצמו כלא רואה ולא שומע, זה מופת!

 

מופת, זה לנסוע עם הרב, והרב מבקש לעצור לקנות פלאפל כדי שנאכל, ואין צריך לומר שהוא לא היה אוכל.

 

מופת, זה מאור פנים שקיבל כל אחד ואחד מאיתנו. מופת, זה סבלנות לילדים. מופת, זה לא לגעור. המופת זה לשתוק. וכשאני מספר מופתים אלו, אינני גורע מן המופתים האחרים הגלויים לנו ושאינם גלויים לנו, שאנו רשאים, וישנם רבים שאין אנו רשאים לספר.

 

מופת, זה הדלת המסתובבת, כאשר נכנסים אנשים שהרופאים התייאשו מחייהם, ונותנים להם ימים ואף שעות ספורות לחיות, ולאחריהם נכנס אדם שבא לבשר על הולדת בנו הראשון לאחר שלושים שנות נישואין, והרב בליבו הרחום בוכה עם הראשון כאילו מדובר בבן משפחתו, ושמח עם השני כאילו שהוא הוא בעל השמחה. וחוזר חלילה. הדלת ממשיכה להסתובב, הכח והאיפוק הנדרש לעבור ממצב של עצב לשמחה, ומשמחה לעצב במשך כל שעות היום, ולחוש ולהרגיש את השני.

 

מופת, זה שכל אחד ואחד, אישים נכבדים, שרים, רבנים, דיינים, אדמו"רים ופשוטי העם, יכלו לבוא להוועץ ולקבל תשובה שמתאימה להבנתם ולשכלם, לפי דרגתם, וללא שום חשש שמישהו ידע שבאו להתייעץ.

 

מופת, זה לשבת בטיסה מת"א לניו יורק במשך אחד עשרה שעות, מבלי להשכיב או להטות את המושב, ומבלי להוריד את המעיל, ולא להסיט את המבט מהגמרא ולשנן ולסיים מסכת בסוף הטיסה.

 

מופת, זה כשכל הגוף מחובר לצינורות ולמכונת הנשמה, ומבקש: תעירו אותי לנץ החמה. ואומר הרב: "כתוב: 'יתגבר כארי', ואז אמרתי: הרב, אינני מכיר אריה שיקבל כ"כ הרבה תרופות ומורפיום שיוכל להתגבר. עונה הרב במליצה: לכן כתוב: 'כארי' ולא אריה ממש, צריך יותר מאריה.

 

מורי ורבותי! בזמן יציאת נשמה של הרב, כאשר הרב היה מחובר לכל המכשירים ולכל אותם ייסורים, ויעידו על כך כל מי שהיה שם בזמן יציאת נשמה, הרב פתח את עיניו במאור פנים והתחיל לדבר, ולא היה ניתן לשמוע כיוון שהיה מחובר למכשיר. בעינינו ראינו זאת.

 

אני רוצה לסיים בדבר אחד. כאמור, מופתים אני לא אספר אותם, אך מופת שבכתובים אני רשאי להראות לכם. בבית החולים, בכניסה לחדר, יש גליון רפואי שעליו כתובים כל נתוני החולה, כגון: מדידות, תרופות וכו'. בראש הדף כתוב את מספר ימי אישפוז החולה. באחד הימים נכנסתי לרב, ואמרתי לרב: היום אנחנו מאה שלושים ואחד יום לאישפוז. למה אמרתי, אינני יודע אבל אמרתי. אומר לי הרב: תביא עט. הרב לא יכל לדבר ולכן כתב. אני מחזיק כאן ביד את מה שהרב כתב, וכך הרב כתב: ס מ א ו ל (הרב הוסיף ו כדי לא לכתוב את שם מלאך המוות) סמאול = 131, וכותב הרב: אנחנו אומרים בתפילה: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו", והרב ממשיך לכתוב: "כמדומה שהרב חיד"א הסביר 'והסר שטן מלפנינו ומאחורינו' בענין תענית אסתר ויום הכיפורים. שבתענית אסתר אנו אוכלים אחרי התענית, וביום כיפור אנו אוכלים לפני התענית - והשטן מקטרג". וזהו – "מלפנינו ומאחרינו". יצא לי לפתוח את ספרו של הרב חיד"א על פרשת שלח, היא פרשת המרגלים. וכותב הרב חיד"א בזה הלשון: "'והימים ימי ביכורי ענבים'. ופירש המהר"ש מאסטרפולי כי האותיות שקודם ענבים ע,נ,ב,מ הם: ס,מ,א,ל שיש לו שליטה בתמוז אב, שאז הלכו המרגלים". כלומר מורנו הרב נפטר בין קריאת הפסוקים בשבת שקראנו את סיפור המרגלים לבין ר"ח תמוז. מקרה? מי שרוצה לראות את זה כמקרה, שיראה את כתב ידו של הרב.

 

מורנו ורבנו הרב, ידע את יום פטירתו, ידע את תקופת פטירתו. תדמיינו לכם אדם ללא ספרים, עם מכשירים מסביבו, והוא יכול לקחת דף ועט ובבהירות ובצלילות לכתוב כך. חולים הנמצאים חודש, חודשיים בטיפול נמרץ לעיתים לא זוכרים את שמם ואת שם משפחתם, והרב שנתיים וחצי בלי ספר. וכשאתה אומר לרב: 131, אומר לך את שמו של מלאך המוות. ואומר לך: "והסר שטן מלפנינו ומאחורינו". מורי ורבותי, תשובות לא נוכל לתת מעבר למה ששמענו. הדבר היחיד שנוכל לקחת זה אותו 'דילויי' שהזכירו פה. כולנו, כל אחד ואחד מאיתנו, אנחנו הקטנים ולנסות ולהתחזק.

 

אני רוצה להגיד משהו משבח בעל האכסניה: אתם ואני לא מכירים, ויצא לנו לראות רבנים ואדמו"רים, שני שמשים, שאחד יפרגן לשני' - קשה לראות, שלוש - לא קיים, חמש, שש, שבע אנשים שכל אחד מרגיש בשני כאחיו, כמו שעושה כאן הרב יהודה מוצפי שליט"א היום.

 

רבותי, זה לא מגיע מהאויר. זה כוחו של מורנו ורבנו. מורנו ורבנו לימד אותנו להיות ביחד, להשאר ביחד, ובעז"ה כולם, כל הנוכחים, נזכה להשאר יחד ולראות בבנין בית המקדש ובביאת הגואל.

הנסתר מרובה על הנגלה - הרב שמחה הכהן קוק שליט''א
  
הנר המערבי - הרב שבתי סבתו שליט''א
  
עבד ה' - הרב שלמה משה עמאר שליט''א
  
הולך בדרך ה' - הרב אייל עמרמי שליט''א
  
ענק ומופת דורינו באהבת ה' - הרב חיים דרוקמן ..
  
קדוש ייאמר לו - הרב יהודה מוצפי שליט''א
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
ארון הברית,צנצנת המן,מטה אהרון - הרב יונה מצגר ..
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
מרן הרב,שריד אחרון - רבי ברוך אבוחצירא שליט''א
  
חסידא קדישא - הרב בניהו שמואלי שליט''א
  
שבחו של הצדיק - הרב שמואל אליהו שליט''א בנו של ..
  
כתוב תגובה
ספר ''גדולת מרדכי'' -הספדים על מרן הרב זצוק''ל
תגיות
מרן הרב מספר על הבבא סאלי
  
נס בתוך נס | פרשת וארא
  
מרן הרב בחברותא עם בניהו בן יהוידע
  
המיטות לא מכוונות
  
ה' שפתיי תפתח !
  
מַדּוּעַ לֹא צִפְצֵף הַגַּלַּאי
  
אביהם של ישראל
חפש בדמותו וחייו
פסח תשעז5
עוד באביהם של ישראל
עוד במדור
מַדּוּעַ לֹא צִפְצֵף ..
סיפורים לילדים - פאר הדור
"הַאִם הַשַּׁעַר מְקֻלְקָל?!" הִתְפַּלֵּא מְפַקֵּד הַכֶּלֶא, "וַהֲלֹא הַגַּלַּאי יָדוּעַ כְּאָמִין ..
להמשך
נס בתוך נס | פרשת וארא
וארא
מדוע פרעה רצה שמשה ואהרון יוכחו ע"י מופת שהם שליחים של הקב"ה ? • למה הוא הצריך אותם להפוך מטה לתנין ..
להמשך
ה' שפתיי תפתח !
מופתים
הילד הגיע לגיל שלוש ועדיין לא התחיל לדבר • האב המודאג פונה למרן ולא מסתפק בבקשה רגילה לברכה: "הילד ..
להמשך