To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
קול צופייך - לך לך | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - בראשית
אביהם של ישראל
האי מאן דבעי למהוי חסידא - הרב יוסף אלנקווה שליט''א
מידת החסידות שהייתה במרן הרב • אומנותו באמירת דרשות • דרכו באמירת השיעורים • רב רבנן מרביץ תורה ברבים • ליווהו מלאכי החן.
ד' חשוון התשע''ד

"וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א, ה). שמש מיוחדת מאירה ומשמחת זרחה והאירה עלי אדמה את ארץ הקודש ואת כל העולם כולו, עד יום חמישה ועשרים בסיון ה'תש"ע, יום העלותו לגנזי מרומים של מרן, הגאון המקובל הא-לקי הראשון לציון הרב מרדכי צמח אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה.

ביום העלותו לגנזי מרומים ראינו היאך היה הרב הַדַּבָּר והמנהיג של העם כולו, כאשר מאות אלפי איש נהרו אחרי מטתו ורבים רבים עשו קריעה, ורבים אמרו: "הריני כפרת משכבו", כנפסק בשולחן ערוך (יורה דעה רמב). ולא זו בלבד שהיה רבם של ישראל, עוד היה אביהם של ישראל, לפיכך כולם נהגו בו כבוד אביו וכבוד רבו המובהק.

עשרות שנים ראיתי עין בעין היאך באים עמך ישראל מהארץ ומחוצה לה, מכל העדות והחוגים והקהילות, ליטול עצה, לקבל ברכה ולשמוע פסק הלכה, לשמוע את דברי התורה הקדושה.

הרב היה חי את השאלה ונכנס לעובי הקורה של השואל. ראיתיו שמח ומאיר פנים למי שסיפר לו על הולדת בן או בת ובא להתייעץ על שם. ומיד כשנכנס השואל הבא ושאל בעניני שמחות הרצינו פני הרב. לכל אחד ענה לפי ענין השאלה וכל אחד יצא ועמו הלכה ברורה.

לא אגזים אם אומר שאין בית בישראל שלא קבלו ברכה, או ששאלו לפחות פעם אחת שאלה או התייעצו על שם או עסק, וקבלו הדרכה רוחנית לחזרה בתשובה ושיטה בלימוד ההלכה. הרב היה משיב הלכות כבר מנערותו והיה בקי ומומחה בכל עניני התורה וההלכה.

לימוד תורה בהתמדה, מדות טובות, הנהגות, חסידות, גאונות וקדושה, כל אלו חברו יחדיו אצל מרן שהיה אהוב על כל גדולי ישראל שהכירוהו.

ידוע שקשר מיוחד היה לו לרבינו עם האדמו"ר יש"א ברכה, הבבא סאלי, עליו השלום. על אהבתו והערכתו לרב תעיד העובדה שספרה לי אשת חבר שתחיה ותאריך ימים כבוד הרבנית, מנשים באוהל תבורך, שפעם נסעה לנתיבות לקבל מהרב ברכה, אמר לה הבבא סאלי: יש לך את בעלך בבית, ואת באה אלי?!

בבואנו להתבונן ולומר משהו מקצת מן המקצת על אור השמש שהאירה את עולמנו למעלה משמונים שנה על ידי האי חסידא קדישא ופרישא מרן החסיד החכם השלם דיינא דנחית לעומקא דדינא, נדרשים אנו להתבונן בדברי הראשונים חכמי התלמוד על מעלותיו ומדותיו של האדם השלם. כי רבינו למד וידע את דברי רבותינו שהיו מונחים לפניו בעל פה, אבל לא זו בלבד אלא קיים כל דבר ודבר שלמד.

ועוד אקדים ואומר שאצל הרב כל מה שאמרו חכמים היה חשוב וקדוש, וכל שמועות חז"ל היו נאות בעיניו וגם המלצה של חכמים, ואף אם אמרו שטוב לעשות משהו, גם אם לא היה חיוב, הרי שהרב קיים, הכל ממש.

החפץ להיות חסיד

רבותינו העמידו את החסידות על שלושה תחומים שהם שלושת עניני השלמויות אשר האדם צריך להשלים עצמו בהן.

וככה אמרו (ב"ק ל ע"א): "אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר: מילי דאבות, ואמרי לה: מילי דברכות". הסביר זאת הרשב"א בחדושיו (שם) כי בכל אחד מהענינים הנזכרים יש שלמות והידור, כמו שהחסידים הראשונים היו מצניעים זכוכיות למטה משלושה טפחים - על מנת שלא תנזק בהן המחרישה, ובאבות - האומר שלי שלך ושלך שלך הרי הוא חסיד, ובברכות - חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין. ורבינו חננאל אמר: שדברי רב יהודה הם הדרכה למי שרוצה להיות חסיד, וזוהי הדרך בה עליו לצעוד: "לקיים מילי דנזקים, דתנו רבנן חסידים וכו' פירוש: החפץ להיות חסיד - ליקיים מילי דנזקים אפילו ברשות הרבים, מילי דאבות - מסכת משה קבל תורה מסיני, מילי דברכות - כדאמרינן אסור לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וכיוצא בו".

היסוד לכל אלו הוא שהאדם מבקש להיות שלם לא רק בשביל לצאת ידי חובה, בשביל לעשות את מה שהוא מחוייב בו, אלא את מה שעושה נחת רוח ליוצרו, וכל מה שאפשר להדר - הרי זה משובח. החסיד מבקש להיות שלם, לא מצד יראת העונש או מעלת השכר, אלא למעלה מהן. דרישת השגת שלימותו של החסיד נובעת משאיפתו להשלים את תכלית ביאת האדם לעולם.

וידועים דברי המהרש"א (שם) שהסביר: "כי חסיד נאמר על מי שעושה מעשיו על צד היותר טוב". וציין למאמר חז"ל על מעלות הטוב, שהם עשרה דברים: זהירות מביאה לידי זריזות, עד המעלה עליונה - חסידות המביאה לידי רוח הקודש. ובהמשך דבריו שרטט לנו את צורת בנין האישיות של החסיד שהיא מורכבת משלושה תחומים: השלימות שבין האדם למקום, בין האדם לחבירו ובין האדם לעצמו, ובלשונו: "ולפי שיש לאדם במעשיו הטובות ג' חלקים, דהיינו טוב לשמים, וטוב לבריות וטוב לעצמו. קאמר רב יהודה: מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין דאז יכול לתקן מעשיו שיהיה טוב לבריות, ורבא קאמר: דלקיים מילי דאבות דאז יתקן מעשיו שיהיה טוב לעצמו במדות, ואמרי לה: דלקיים מילי דברכות - דאז יתקן שיהיה טוב לשמים. וכל אחד מהני אמוראי נקט כל א' מהני ג' מיני חלוקים במעשים טובים של אדם".

בדרך זו החסיד מתגדל ועולה ממדרגת הצדקות השייכת לכלל ישראל, "ועמך כולם צדיקים", ומתעלה למדרגת החסיד, לא מתוך התנשאות וגאווה, חלילה, אלא מתוך ענווה מוחלטת.

מאן דבעי

הרב היה בקי ויסודי מאוד בעיונו בגמרא ובכל דבר הלכה, ומכאן שהביטוי הפותח: "מאן דבעי", היה שיעור בפני עצמו וציווי בפני עצמו, שהרי יש כאן הלכה שיהודי צריך לשאוף להגיע לדרגה הרוחנית הזו של החסידות.

רבינו קיים בראש ובראשונה את השאיפה והרצון את מצות חכמים של: "מאן דבעי". הרבה אנשים שואלים ומבקשים להגיע להישגים רוחניים וגשמיים כאלו או אחרים, והרב מילדותו כבר ביקש להגיע למדרגת החסיד, וכל השנים שבאו אחריהן היו מקושרות עם עצם הרצון הזה להיות חסיד.

הרצון הזה היה מוטבע בו, הן מצד זכות אבות, הן מצד כח התמדה עצום מילדות והן מצד עידוד ותפילה זכה של אמא צדקנית, מזל, זכרה לחיי העולם הבא.

על כך סיפר לי מרן שבילדותו הכתירו לראשון לציון את הרב מאיר בן ציון עוזיאל זצ"ל. אמו של הרב היתה במעמד המרגש בבית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי בעיר שבתוככי החומות, ואמרה לבנה: בני התפללתי עליך, ואמרתי: רבונו של עולם, כשם שזכיתי לראות מעמד זה ככה אזכה לראות את בני מוכתר כאן כראשון לציון. ובכל פעם היתה מזכירה לו תפילה זו, וכאשר נתמנה לדיין צעיר בבאר שבע, אמרה לו: בני, זה יפה, אבל אני התפללתי שתהיה ראשון לציון ...

וככה, באומנות נפלאה שאי אפשר להבין עד כמה היתה שקולה ומדודה ובנויה בבנין שלם בנה רבינו את בנין האישיות התורנית הענקית שלו אריח על גבי לבינה, שורה שורה.

כאשר אנו סוקרים ורואים לנגד עיננו את עקבי צעדיו, הרי אנו מבינים שזו המטרה שהרב הבטיח לעצמו, ועל פיה פעל כל ימיו. לא היה רב וחכם בחכמת התלמוד, הפסיקה וההלכה או מקובל שהיה בקי ברזי דרזין בחכמת האמת שרבינו לא נקשר עמו ולא למד ממנו אורחות חיים. שמושה של תורה שהיתה ברבינו היתה למעלה מהשגת אנוש אבל יותר ממה שהתלמיד שימש את רבותיו כבר כשהיה לפני בר מצוה מדהימה היא העובדה שהם כבדוהו והעריכוהו בצורה מדהימה.

ראש הישיבה, רב רבנן חכם עזרא עטיה זצוק"ל, שלח אליו אנשים שיענה להם בהלכה והוא כבן שלוש עשרה. ראש ישיבת 'מרכז הרב', הרב צבי יהודא הכהן קוק זיע"א, שלח אליו אנשים להתייעצות. והחזון איש היה קורא לו: הר"ם בן מזל (הרב מרדכי בן מזל), כלשון הר"ן על הרמב"ם.

כל סיפור וסיפור שמספרים על הרב אנשים שראו בעיניהם, מחבר אותנו להבין מקצת מן המקצת משבחו של אותו צדיק שאנו עסוקים בהספדו. ויותר ממה שרוח הקודש שרתה עליו, וראינו זאת עין בעין, היו המדות הבנויות וסדורות בקודש מדהימות איך אדם מגיע לדרגה של שלימות. טוב לבריות, טוב לשמים וטוב לעצמו.

באחת הפעמים שהגיע אליו חתן נרגש ובקש הדרכה לבנין שלם, ענה לו הרב: "שיהיה שמח בכל מעשה המצוות שלו!". ומי כמו בני ביתו, יוצאי חלציו, היכולים להעיד על השמחה שהיתה לאביהם בהגיע מצוה זו או אחרת לכלל או לפרט. וכך שמענו מבנו של הרב, יבדלחט"א הרה"ג יוסף אליהו שליט"א, היאך היתה כל מצוה ומצוה בשביל רבינו מאירה ומשמחת, וכמה היתה יקרה עבורו שמחת עניים לפני כל חג וחג, ובייחוד לפני ליל הסדר.

על מצוות נסתרות שמענו עדות מדהימה מרבי שלמה שליט"א, בנו בכורו של הרב, שסיפר היאך רדף אחרי אבא ביום שישי לראות לאן הוא נעלם, ומצאו בחדר טהרה ומסביר לילד שאנשי החברא קדישא עסוקים ביום שישי בהכנות לשבת והוא עוזר להם. ומרבה של צפת"ו, הרה"ג שמואל שליט"א, שמענו היאך היה הרב מרביץ תורה לילדי ישראל, ומשמח לב ילדים ודוחה פגישות חשובות עם אנשי ציבור, עד שהילדים ילדי בתי הספר יקבלו סידור וחומש כי להם משפט הבכורה.

אהבת ארץ ישראל היתה חקוקה לרב על חותם לבו. ואלה אזכרה ימים מקדם מה פעל הרב למען אנשי ארץ ישראל בכללות ואנשי גוש קטיף בפרט. אי אפשר להעריך כמה מלחמת הרב נגד העקירה היא זו שהעמידה את האנשים על מקומם, ויעידו הימים והלילות שרבנו שם נפשו בכפו למען שלימות הארץ.

עשרות של עצרות של תפילה בכותל המערבי ובקבר רחל, במערת המכפלה, ובקבר יוסף הצדיק, אצל הרשב"י, ואצל רבי עקיבא, ורבי מאיר בעל הנס, אצל בבא סאלי, ובגוש קטיף בנווה דקלים תובב"א, ובטיסת מסוקים ומטוסים מעל שמי הגולן, ויהודה ושומרון וחבל עזה, בכל אלו פעל וחיזק ועודד ותמך בעצה ובממון. וכמה צער היה לו כאשר גלינו וגורשנו מעל אדמתנו. בהכנסת ספר תורה בנתיבות בציון ה'בבא סאלי' אמר הרב: אתם חושבים ש"היה לא תהיה" שלי הלכה ריקם?

וכמי שראה את הרב מעתיר ומתפלל ומתחנן על הארץ הקדושה ועל העם הקדוש, אין לי ספק שימים יגידו ונראה כמה ו'מה פעל צדיק' יסוד העולם, וכמה תפילותיו חשובות כעולה ושלמים לפני המקום ברוך הוא.

רוני רוני השיטה

מורי ורבותי! לרבינו הגדול היתה דרך, היתה שיטה, עליה יומלצו דברי חז"ל (ע"ז כד ע"ב): "רני רני השיטה".

בלימוד התורה בכבוד הבריות ברדיפת המצוות, בעבודת השם - בכולם הדברים היו מכוונים וסדורים להפליא. וראוי לקבץ ולאסוף את כל דברי הרב על מנת שנוכל ללמוד וללמד, להנחיל את מורשת הרב בכל הענינים. וזו עבודה שכל תלמידיו ושומעי דבריו מחוייבים בה על מנת שנראה את מסכת עבודת הקודש של הרב.

שיעורי תורה ודרשות פרשיות שבוע, היו מתובלים בדיוקים ברש"י וב'אור החיים' הקדוש ודרשות ה'בן איש חי', פסקי הלכה היו מזוקקים ורשומים לפניו כמו למד אותם אתמול.

פעם אחת כאשר כתבנו את ספר "דרך התורה" על הלכות קריאת התורה, ראיתי הלכה ב"לדוד אמת" של החיד"א וכאשר חפשתיה בשנית לא מצאתיה, שאלתי את הרב: מי אמר הלכה זו? אמר לי: החיד"א. אמרתי שחפשתי ולא מצאתי, לקח הרב את הספר ופתח בסופו בהערות הקטנות שבתורת השלמים והראה לי את ההלכה. נדהמתי מהזכרון, והרהבתי עוז ושאלתיו: האם הרב יכול להגיד לי מתי ראה את ההלכה הזו בפעם האחרונה? הרכין הרב את ראשו בענווה, ואמר לי: לפני עשרים וחמש שנה.

במשך שנים רבות ראיתי את קדושת הרב ושיערתי שהפסוק המתאים לרב הוא: "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא יא, מד; כ, ז). ונזכרתי במעשה הנפלא על ה'בן איש חי' עליו השלום שמישהו ביקש ממנו לתת לו פירוש על הפסוק (תהלים קמה, טז): "פותח את ידך" וה'בן איש חי' נתן לו כמאה פירושים על אתר. והיות ובשבילי הרב היה המשך של ה'בן איש חי', שאלתיו: האם יוכל לתת לי פירושים לפסוק: "והתקדשתם והייתם קדושים". ואכן קבלתי מהרב כמאה פירושים על פסוק זה, וענינם הדרכה ועצה היאך צריך האדם לקדש את עצמו. וכלל ידוע הוא שמי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה (יומא טל ע"א).

פעם אחת אמרתי לרב האם הוא מסכים שאדפיס ספר הכולל שלושה ספרים: "שערי קדושה" למהרח"ו, "תומר דבורה" להרמ"ק, ואת "והתקדשתם". והרב שמח, ובלב טוב אמר לי: תדפיס! זה חשוב מאוד. ואכן הנני עמל בעזרת השם להביא לאור עולם את הקדושה המופלאה הזו כי שלושת הספרים הללו ענינם אחד. מי שמבקש להגיע לדרגות של קדושה וחסידות ילמד את שני ספרי הראשונים, ויראה היאך מקיימים זאת בפועל ב"והתקדשתם".

כל ההדרכות של הרב בכל דבר שבקדושה היו מן הלב. את מה שהרב אמר הוא עשה ולא שינה ממה שלמד. אצל הרב ללמוד וללמד היה ממש כדי לשמור ולקיים ולעשות.

רב רבנן

פעם אמר מרן הרב אליהו עליו השלום על ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטיה זיע"א: "את מורנו ורבנו ועטרת ראשנו הגאון הגדול רבי עזרא עטיה זכר צדיק וקדוש לברכה – ראש ישיבת 'פורת יוסף', אנחנו מכנים בשם "רב רבנן" משום שכל הרבנים הספרדים בארץ ובעולם הם תלמידיו". גם אנו קוראים כך על מרן הגר"ם גם בגלל הסיבה שאמר על ראש ישיבת 'פורת יוסף', וגם שהיה הרב אומר שכל תלמיד חכם צריך לדעת את כל התורה, את כל ההלכות והוא עצמו היה בקי בכל מקצועות התורה.

לא זו בלבד אלא עשרות רבנים ובעלי מכונים שהתמחו עשרות שנים במקצועות ייחודיים כמו: טהרת המשפחה, כתיבת סת"ם, מצוות התלויות בארץ, הלכות גיטין, דיינות, שבת, מדע והלכה, רפואה והלכה, פוריות כהלכה, הלכות שחיטה וכשרות, נדה ומקוואות, קבורה ושמחות. כל מומחה שעסק עשרות שנים בהלכות ובפרטי ההלכות היו באים להתייעץ עם מרן, והוא ידע להשיב ולענות לכולם. בקיאותו בכל מקצועות התורה, כשהיה משיב וקולע השערה להלכה למעשה, היתה מופלאה, ועמלו בתורה וקדושתו המה שעמדו לו.

מרביץ תורה ברבים

הרב סיפר שכאשר נבחר להיות רב ראשי וראשון לציון הזמינו הרב שך זצ"ל. הרב הגיע אליו במוצאי שבת הגדול בשעת ליל מאוחרת, ומצאו שהוא יושב ועוסק בדברי הגמרא על ארבע כוסות. אמר לו הרב: כבודו זוכר את הר"ן ששואל: אם יש ספק מתי יש להסב, היה צריך לומר ספיקא דרבנן לקולא ולא להסב לא בראשונות ולא באחרונות!

והשיב הר"ן - שאם יעשו כך כי אז תתבטל לגמרי מצות ההסבה. קם הרב שך ממושבו ליד השולחן העמוס בספרים פתוחים, ואמר: כבודו שומע? הנה אתה רואה מהדברים הללו היאך צריך לעשות חיזוק לדברי חכמים, אדרבה חביבים דברי תורה, כמה צריך לכבד את חכמים.

הוסיף ואמר לרב: מן השמים בחרו בכבודו להיות רב ראשי כי התפקיד שלך להקהיל קהילות, להרביץ תורה ולהקים ישיבות. עוד הוסיף הרב שך, ואמר: ידע כבודו שכל מאויי הוא בשביל הדבר הזה להקים עולם של תורה.

ואכן הרבצת התורה של הרב היתה בלי גבול. וכמה וכמה ישיבות ותלמודי תורה ובתי אולפנאות וסמינרים קמו מכוחו ומכח כוחו של הרב. הדרשות והשיעורים התורניים, חידושי התורה, "קול אליהו", "קול צופייך", משא ההלכה המופלא בכל יום י"ג באלול, יום הסתלקות ה'בן איש חי' ב"מנחת יהודה", מסעות התשובה והתפילה עשרות שנים בכל הארץ ובכל העולם.

תשובות ההלכה בבית ובבית המדרש, בבית הכנסת וברחוב, בכתב ובעל פה, עם כל חדושי התקשורת, כל אלו מעידים על ההיקף העצום של מרן שהיה גדול המשיבים בדורנו.

ארבע שאלות של ילדה

אהבת הרב לילדי ישראל היתה מיוחדת ומופלאה. ואהבה יתירה היתה לו לילדים שהתייתמו, ותמיד הרב היה מעודד אותם ומבקש מבני ביתו שיאפשרו לילד כזה לדבר עם הרב בכל פעם שירצה מבלי לעכבו.

פעם אחת כאשר הגעתי לבית הרב לכתוב פסקי הלכה לפרסמם ב"שבת בשבתו", כאשר עשינו זאת במשך שנים רבות, מצאתי את הרב בחדרו יושב ודמעות על עיניו. שאלתיו: מה קרה? הרב הראה לי פתק ועליו ארבע שאלות: איפה אבא? לאן הוא הלך? למה הוא הלך? ומתי הוא יחזור? שאלתי את הרב: מי השואל? והוא סיפר שישנה משפחה מירושלים שהאב נפטר בצעירותו והאלמנה והילדים שלה הגיעו לקבל חיזוק מהרב, וזו שאלותיו של אחד הילדים. שאלתי את הרב: מה השיב לילד? והוא אמר לי שהסביר לו שגם הוא היה ילד יתום בעיר העתיקה בירושלים, וברוך השם הוא גדל ויש לנו אבא בשמים.

אגב, את הסיפור הזה ספרתי בהספד שהיה בישוב פסגות, ובין השומעים היה מישהו מאותה המשפחה שהתקשר אלי, ולאחר מכן האמא דברה איתי ואימתה סיפור זה, ואמרה שהיתה זו אחת הילדות שלה ששאלה את השאלות.

יצאו מלאכי החן לעומתו

בודאי, כאשר נתעלה הרב למרומים, גדולי עולם, גאוני עולם, חסידי עולם, מקובלי הדורות יצאו לעומתו - "ושלום בואך יאמרו".

עד עכשיו מהדהדת בי אמירת שיר השירים, אשר אמרנו בבית המדרש 'היכל יעקב', בשעה שמטתו של שלמה היתה מונחת בבית מדרשו לפני מסע הארון ואמירת: "לך א-לי תשוקתי".

כאשר העיניים דמעו והלב המה, בראותנו את עמוד האש אשר מעל המטה. וכבר עכשיו רבים רבים מספרים על רגשי התשובה וקבלות התעוררות ותשובה שאחזה כל מי שהיה ממאות אלפי האנשים שהיו בהלויה, וכל אלו שלא יכלו להגיע (ראה בגמרא סנהדרין לז).

וזו מדתם של קדושי עליון שקויים בהם מאמר (משלי לא, כה. ועיין בראשית רבה נט, ב ועוד): "ותשחק ליום אחרון". נשמה שירדה טהורה לעולם אחר שהשביעוה (נדה ל ע"ב): "תהי צדיק ואל תהי רשע", וחזרה טהורה ותמה ונקיה, תלמיד חכם שמלבושו נאה ואין רבב בבגדו.

אמנם קברניטה של אומה נסתלק לשמי מרומים בגנזי קדושי עליון וחסידי רום אבל כמו בחיים חיותו תעתיר נשמתו על כללות ישראל שפעת קדושה וברכה. הרב, אשר מיתק הדינים וביטל גזירות, ימשיך ללמד סנגוריא על ישראל ולעמוד להציל הלחוצים לברך ולקדש את הדורות הבאים, אשר לאור תורתו ילכו, וממעיין הטהור ישאבו מים חיים היוצאים מן המקדש, הוא - "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", רבינו מרדכי עמוד צלותהון דישראל, והיתה מנוחתו כבוד, "וזרעו יירש ארץ".

הרב שליט"א משמש כרב איזורי - חבל עזה תובב"א
הנסתר מרובה על הנגלה - הרב שמחה הכהן קוק שליט''א
  
בעל מופת - הרב חיים סויסה שליט''א
  
הנר המערבי - הרב שבתי סבתו שליט''א
  
עבד ה' - הרב שלמה משה עמאר שליט''א
  
הולך בדרך ה' - הרב אייל עמרמי שליט''א
  
ענק ומופת דורינו באהבת ה' - הרב חיים דרוקמן ..
  
קדוש ייאמר לו - הרב יהודה מוצפי שליט''א
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
ארון הברית,צנצנת המן,מטה אהרון - הרב יונה מצגר ..
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
מרן הרב,שריד אחרון - רבי ברוך אבוחצירא שליט''א
  
חסידא קדישא - הרב בניהו שמואלי שליט''א
  
כתוב תגובה
ספר גדולת מרדכי - דברי זיכרון והספד על מרן הרב זצוק''ל
דברי מרדכי - ירח האיתנים
  
המשיח לא קורא עיתונים
  
שקט גמור בדרשת הרב
  
פרשת נח ודור המבול | פרשת נח
  
אשכבתיה דרבי - האדמו''ר רבי דויד חי אבוחצירא ..
  
יהושפט מלך יהודה - הרב אליהו אברג'ל שליט''א
  
כוחו של מנהיג - הרב מרדכי ביבי שליט''א
  
מסכת אבות למעשה -חבר כנסת בן דהאן
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
צור קשר
  
מעלותיו של אברהם רבינו - הרב פינחס כהן לוין ..
  
עמוד העולם - חכם ישועה בן-שושן שליט''א
  
אביהם של ישראל
חפש בדמותו וחייו
עוד באביהם של ישראל
עוד במדור