To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
קול צופייך - פרשת ויצא | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - ויצא | שיעורי חנוכה מלאים
אביהם של ישראל
רב רבנן - הרב שמעון ביטון שליט''א
דברי השל"ה על עניין ההספד • זקן בא בימים- כל ימיו היו מלאים בתורה ועבודת ה` • מנהיג וקברניט
י''ד חשוון תשע''ד

כל בית ישראל חש תחושת אובדנות, אובדנות של גדול הדור שאבד, צדיק הדור שהלך, "פסקן של הדור" שנסתלק (כדברי הרה"ג יעקב יוסף זצוק"ל בהלוויה), מרן הרשל"צ רבנו האהוב הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

האם ראוי שהנני הדל אכתוב דבר לזכרו של ענק בענקים?! באמת אי אפשר והקולמוס ממאן לכתוב, אולם חש אני שמתוך הכרת גודל הטובה שהרעיף, חיזק, תמך ועודד במשך עשרות שנים, ובפרט בעשרים שנים האחרונות שבהן יצאתי בהוראתו ובשליחותו לישוב אבן-שמואל ולמוסדות 'בית מוריה', איני יכול לחשות. ובהרהורי אני תוהה על מה אכתוב, על איזו דמות מהדמויות הרבות שהיו ברב?!

שמא על ילדותו בבית אביו, המקובל האלוקי רבי סלמאן אליהו זצוק"ל, ארי במסתרים, בקי בכל סתרי סתרים, ממשיך תורת גדולי המקובלים. בית הספוג בקדושה וטהרה מיוחדת, וכעדותו של בן דודתה של אימי תחי', הרב יעקב סודרי זצ"ל, שהיה רב בכפר סבא וחיפה - שבהיותם נערים בישיבת 'פורת יוסף', היה הילד מרדכי אליהו, בנו של החכם סלמאן אליהו, מסתופף ורץ ביניהם כדרך כל הילדים. וניכרים היו ניצני אהבת התורה והזריזות לכל דבר שבקדושה, עד שפתחו ואמרו כל יושבי בית המדרש: "זה חכם מרדכי (בן שבע!), זה הקטן גדול יהיה, צדיק יהיה, פוסק יהיה". ודברי הלומדים בבית המדרש נחתמו כפסק הלכה שגזרו, שזה הקטן גדול ישראל וקודשו יהיה. ואולי זה הבית וזו ברכת וגזירת החכמים שגרמו.

ואולי לא על ילדותו נדבר, כי אם על בחרותו כנער העומד לפני נגידים, בגזירת עירין של ראש הישיבה רבי עזרא עטייה זצוק"ל, או "רב רבנן" כפי שהיה מכונה בפיו של רבינו, הכ"מ, וכבחיר התלמידים בבית המדרש היה עומד להשיב על כל שאלה וקושיה, וכדברי ראש הישיבה - "רב רבנן", הקשו קושיה ושאלו שאלה בכל הש"ס כולו ראשונים ואחרונים - וסברתו של הבחור הרב מרדכי אליהו, היה כאחד הגדולים, עד שגדל לתפארת ישראל.

או שמא נכתוב על הרה"ג רבי מרדכי אליהו, צעיר הדיינים בכל הזמנים, שבגיל כ"ח שמו גדולי החכמים את עיניהם עליו, לגדלו ולהושיבו על מדין להיות דן דין אמת לאמיתו, וכפי שהיה רבנו משיח פעמים רבות כשעמד בפני החכמים האשכנזים: "והיו הם שואלים על זה, ואני אומר להם כך וכך, ומקשה כך וכך, ומתרץ כך וכך", עד שהיו משתאים מהחכם הספרדי, רך השנים, וחכמתו כי רבה.

או שמא נדבר על הרה"ג הצדיק רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, שבשליחות רבה הראשי של ארץ ישראל, הראשון לציון הגאון רבי יצחק ניסים זצ"ל, נשלח בחרדת קודש לטפל בעצמותיו הקדושות של איש האלוקים - הוא החיד"א זיע"א, ודאג לקבורתו.

או שמא נכתוב על ההערכה וההערצה שהעריצוהו גדולי וחכמי הדור, כבבא סאלי זצוק"ל והרב שלום משאש זצ"ל, מחכמי מרוקו. רבי צדקה חוצין זצ"ל ורבי סלמן חוגי עבודי זצ"ל, יחד עם הרב סלמאן מוצפי זצ"ל, הבבליים. רבי עזרא עטייה זצ"ל ורבי עובדיה הדאיה זצ"ל מחאלב. החזון-איש זצ"ל והרבנים אברהם שפירא זצ"ל ושאול ישראלי זצ"ל האשכנזים. הרב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל וחכם מנצור בן שמעון זצ"ל מגדולי ירושלים. חכם יהודה צדקה זצ"ל, הלא הוא דודו וראש ישיבת "פורת יוסף", והרב הגאון בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראשי הישיבה. הרב מרדכי שרעבי זצ"ל וחכם מרדכי עטייה זצ"ל, יחד עם הרב יצחק כדורי זצ"ל, המקובלים על כל הדעות. ועוד רבים וגדולים מכל העדות ודעות. כולם העריצוהו ונתנו מקומו בכותל המזרח של עולם התורה. הערצה על גודל שקידתו ועמקותו, הערצה על כח סברתו, הערצה על עומק בינתו, הערצה על פיקחותו שידע בכל עת ובכל מצב - כדת מה לעשות.

או שמא נכתוב על הדיין המצוין, שבמשך עשרות שנים ישב על מדין ודן דין אמת לאמיתו, ובפקחותו יותר עושה שלום מכותב גיטין, שאף שתורת משה שגורה על לשונו בפסיקתו החדה והפסקנית כפי שכל שואל בכל התורה היה עולה משאול הספקות והתהיות, לבהירות ושמחה שאין לך שמחה כהתרת הספקות. ופקחותו, שידע בכל דין ועניין, קשה ומסובך - למצוא פתרון, הן בהלכה והן באורחות חיים. ויחד עם תורת משה, אחז מעשה אהרון: "כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים, היה הולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו, ואומר לו: ראה חברך - איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך, והוא אמר לי שאבוא אליך שתמחול לו. ומתוך כך, כשהיו פוגעים זה בזה - היו מנשקים זה את זה. וכיצד היה מקרב את הבריות לתורה - כשהיה יודע באדם שעבר עבירה, היה מתחבר עמו ומראה לו פנים צהובות, והיה אותו אדם מתבייש ואומר: אילו היה יודע צדיק זה מעשיי הרעים כמה היה מתרחק ממני, ומתוך כך היה חוזר למוטב. הוא שהנביא מעיד עליו (מלאכי ב, ו): 'בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון', ועושה שלום בין איש לאשתו" (ר"ע מברטנורא, אבות א, יב).

ואולי נכתוב על תורת הנסתר. היה תלמידם של גדולי המקובלים. אבל מי יודע מה רבה חוכמתו וכוונתו במסתרים.

או שמא נכתוב על רב הקהילה בבית כנסת הקטן 'מעשה ניסים', בפינת הרחובות הרצל והרב צבי יהודה, ובית הכנסת 'מדרש משה' שליד 'מכון מאיר', עת שחזינו את הדרשן חורז ומטעים לבעלי בתים דברי אגדה והלכה מתורת גאון עוזנו רבנו ה'בן איש חי' זצוק"ל, איש רב פעלים, ומוסיף אהבת תורה ויראת שמים. בענוה גדולה מקשיב לכל שואל מבעלי הבתים, כאילו שאלו והקשו קושיית בעלי התוספות. ולכולם היה עונה בדרך העולה מבית הכנסת לביתו, כאילו היה מסובב בגדולי הדורות, ובחֵן ובסבר פנים יפות עם בת צחוק - משמח אלוקים ואנשים.

או שמא נדבר על הגאון הצדיק והדרשן, הרב הראשי לישראל, מרן הראשון לציון, הוא הנבחר להמשיך שושלת רבת שנים של גדולי החכמים הספרדים, הראשונים לציון (והוא חכם מיוחד שאף רבים מהאשכנזים רואים בו את רבם הנערץ, משל היה אדמו"ר לעדת חסידיו). וכעת, בשבתו על כסאו הרם, יחד עם הכהן הגדול מאחיו, הרה"ג אברהם שפירא זצוק"ל הרב הראשי וראש ישיבת מרכז הרב, גידלוּ ורוממוּ לגאון ותפארה את מוסד הרבנות הראשית, עד שכל באי עולם ידעו שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, בעמידתם האיתנה לכבודה של תורה וארץ ישראל. ורבינו שקיים כבר בעצמו: "יורו משפטיך ליעקב", תורה של שאלות, לכל אדם, בארבעת חלקי שולחן-ערוך, ב'אורח חיים', באיסור והיתר, ב'אבן העזר' ו'חושן משפט', כעת הוא פוסק הדור ופוסק בכל הלכות ציבור ומדינה. עומד בתקיפות נגד מלכים ורוזנים, ולא בוש, ובקידוש ה' בהיותו עומד מול ידה המושטת של "הוד מלכותה" מלכת אנגליה, וידה נשארת תלויה ועומדת, וגם כשכל המדינה רעשה וגעשה מהתקרית הדיפלומטית החמורה, רבנו לא הניד עפעף עד שקיבל את מכתב התנצלותה על שפגעה בכללי הטקס - שלרב יהודי לא תושיט את ידה. וכך גם בכל עת וזמן שהעם וראשי האומה צריכים להתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו, עומד רבינו מחזק ותומך לבל תיפול רוחם.

או שמא נכתוב לא על תורתו, אלא על מידותיו הנעלות, כמידת זריזותו ועינו הטובה לכל דבר שבקדושה ומצוה. אשרי עין ראתה את רבינו אופה מצות, ונזהר על כל פירור, ואפילו קודם הפסח, לבל יתערב ח"ו. או שמא גרגיר קמח, שבלתי נראה, לא נילוש בתוך הבצק. ורבינו מתבונן בכל מצה ומצה לראות האם ח"ו גרגיר אחד שלא נילוש כהלכה.

ומה נדבר על חיבתו ועינו הטובה, אשר היה שם על ארבעת המינים, כאילו היה נוגע במרגליות ואבנים טובות, ומתבונן ורואה שאין בו מתום פצע וחבורה, לא מראה שחור ולא חסר ולא שינוי צורה.

ואיזו חיבה לאותיות הקודש הנכתבות בקדושה, בספרי תורה, תפילין ומזוזות. ולהורות על איזו אות כתובה כהלכה בכתיבה תמה, או שמא חסרה איבר. ורבינו בקי הוא בכל סוגי הכתיבה אם בבלי או תימני, ב"י ואר"י וכתיבה ואלי"ש כמנהג השבים מארצות צפון אפריקה.

ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אם דם טוהר או דם נידה. ועוסק בשפיר ושיליא כדוד המלך - מתעדן הוא לפני כל שואל ושואלת ויודע כמה הרגשות וחרדות, הן במראה והן בשואל - והכל עושה בשפה ברורה ובנעימה קדושה. ופעמים אף יורה מסוד ה' אל יראיו.

ואם נרצה, נכביר ונכתוב בכל מצוה ומצוה מתרי"ג מצוות, עד אשר הדיו יכלה והיריעה לא תכיל.

או שמא נכתוב על טהרה - טהרת החיים והמתים. לטהר אישה ויולדת לבעלה בשמחה. ולהבדיל, לטהר בדמעות, אשר אינם בין החיים. איך כל חכמי וגדולי ירושלים היו מתאווים שידיו הטהורות של רבינו תעסוקנה בטהרתם, וכולם בודאי נאספים יחד להקביל פניו בעולם של אמת. גדולי וצדיקי הדור כחיד"א זיע"א, רבי שאול שהרבני, רבי בן ציון אבא שאול, רבה של ירושלים הרב שלום משאש, ורב הכותל הרב יהודה גץ, ועוד רבים וגדולים, כולם זכר צדיקים וקדושים לברכה, בהם התעסק רבנו זצ"ל בקדושה וטהרה.

מה נאמר ומה נדבר על עמוד התפילה אשר אבד, שליחם הקבוע של הציבור לעמוד בתפילה. תפילה של הורים כואבים. נער ונערה המבקשים זיווג הגון. תפילה למקשה ללדת וציריה מכאיבים. תפילה לחולה ולמי שנפל למשכב. ואלה השוכבים על ערש דווי. תפילה למבקשים פרנסה טובה ותפילה לבנים צדיקים, ותפילה על לימוד התורה ותפילה על כל דבר ועניין, ורבים רבים נושעו בנוראות תפילותיו. ורבינו עומד בתפילה על היחידים, ולמעלה בקודש תפילת צרתם של רבים. כמה פעמים קרא לעצרת וכנס את הציבור להתפלל על שפך חללי בת עמי ביד אויב אכזרי. או ח"ו בעת שרוחות רעות מנשבות, ומחשבת אוון של מנהיגים חסרי אמונה, הפושטים ידם על חבלי ארץ קדושה, והרב עומד וזועק ומריע לבטל הגזירה, בתפילות נוסח הרש"ש והחיד"א והר"י פתיא, ואף תפילות שכתב וחיבר הוא עצמו בעת צרה.

ואיזו קדושה היתה בכל הנהגותיו - קדושה בכל המובנים, קדושה של 'קדושים תהיו', פרושים תהיו, קדושת המאכלים הנכנסים לפיו של רבינו. וכמה פעמים נתקיים בו - שאין הקב"ה מביא תקלה ומכשלה ע"י צדיקים, וצדיקים עצמם מכל שכן. וקדושת היוצא מהפה - כמה זהירות והקפדה יתירה הקפיד על עצמו, כל מה שלא ידע להקפיד על אחרים - הוסיף על עצמו הקפדה על הקפדה שלא יצא דבר איסור מפיו. איך כל מה שנחשב אצל אחרים חומרה ומנהג חסידות אצל רבינו היה מעיקר הדין.

ולמעלה בקודש, מידה שאין דומה לה - מידת הענווה - הי חסיד, הי עניו, תלמידו של הלל. כיצד הטה אוזן לכל חלכאים ונדכאים, ממש היו בעיניו בניו של מלך, שכן יהודים הם בני מלכים, בניו של אברהם אבינו ע"ה. והוא, רבנו, עומד מקשיב לנערים וסבים, תומך ומעודד, כאילו עומדים בפניו גדולי הדור. מעשים רבים המלמדים על גודל ענוותנותו. כל הבריות, גדולים וקטנים, רבנים ובעלי בתים, אנשי מעלה ופשוטי הקהל, אשר כולם יחד מציינים במיוחד מעלת ענוותנותו.

ומשהו בנימה אישית. בזמן שהיה צריך בננו היקר, אליהו שיחי', לעבור ניתוח ראש מסובך, שמנו פעמינו מבית החולים איכילוב בתל-אביב לירושלים, לראות פני השכינה ולראות את פני רבינו זצ"ל ולקבל ברכה. רבינו שפתח את דלתו לפנינו בסבר פנים יפות, הכניסנו הוא עצמו לחדרו והיה כמשיח שעה ארוכה עם בננו שיחיה, כאילו היה חברו משכבר הימים. ומספר עמו מימי ילדותו ועד סבתו, ואנו ההורים עומדים ומתבוננים בפליאה - כיצד עומד גדול הדור, שכל שעה בלימוד ותפילה של צדיק, שעליהם נאמר: "טוב לי יום בחצריך מאלף", והוא יושב ומשוחח ומספר סיפורים של ילדות וסיפורי רבנות עם ידידו - נער בן 15(!), מעודד ותומך ומסלק כל דאגה. ועת יצאנו מחדרו, ואני בקול ענות חלושה שואל ומבקש: "הרופאים אומרים שהניתוח מסוכן ואפשר גם לתוצאות חמורות", והוא בפסיקתו הידועה אומר: "ישלח דברו וירפאם!" ללא כל ספק. ואני עוד מקשה: "אבל...", והוא עונה: "הם יעשו עבודתם - ואנחנו נעשה עבודתנו". כך יצאנו, שאנחנו יודעים באמונה שאם הרב עושה עבודתו - עבודה שהיא תפילה, וכידוע, שאין תפילת צדיק חוזרת ריקם, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים. ותהילה לאל, על כל הטובה אשר גמלנו, וברוך ה', הבן חזר לאיתנו ונתקיימו בו דברי רבינו, הכ"מ: "ישלח דברו וירפאם".

ואולי ראוי לכתוב מידת ערבותו לכלל ישראל, ולקיחת אחריותו לרומם קרן ישראל. כמה תבע מאיתנו ללמד תורה ברשות הרבים, לעסוק בחינוך ילדי ישראל, לעבור מבית כנסת לבית כנסת ולדרוש וללמד תורה ואמונה בהלכה ובאגדה, לא לוותר על שום תלמיד, להיזהר בבני עניים ועמי ארצות - שמהם תצא תורה. כמה פעל ודחף את הקמתם של הגרעינים התורניים בכל רחבי הארץ, וכל סיפור על ילד ומשפחה שהתחזקו בתורה ויראת שמים - גרם לו לשמחה ונחת רוח.

ומה עם תפילותיו ומעשיו, אשר פעל לרומם קרן משיח צדקנו. כמה נלחם על ישועת כלל ישראל, וציפייתו הגדולה שתוושע יהודה וירושלים, ישועת עולמים. ויסוריו האחרונים ומסירת נפשו למען טובת כלל ישראל, צדיק הדור המגן על דורו כדברי החסיד במסילת ישרים (פרק יט).

או שמא נכתוב על כוח מנהיגותו המאחד את כל כלל עם ישראל. כיצד ראו בו הספרדים - רבם המובהק, ואף האשכנזים - היו בטוחים שכל פסיקותיו והנהגותיו - מבית מדרשם של רבותינו חכמי אשכנז. כיצד עמדו בתור חובשי הכיפות השונות, כיפות סרוגות של ציבור הציונות הדתית, יחד עם כיפות שחורות מבד ומקטיפה של ליטאים וחסידים, כיפות סרוגות בחוט עבה המכסות את כל הראש, כמנהג המכונים "הגבעונים", וכיפות סרוגות בחוט לבן עבה של חסידים שונים, ואפילו רבים מאלו שכיפת שמים לראשם. גם בעלי מגבעות-דיינים ובעלי כובעי קסקט של בעלי-בתים, קנאים וממלכתיים. כולם רבבות אלפי בית ישראל, הרגישו שהוא אביהם והוא רבם, רבם ואביהם של ישראל.

"והנה אלוקים מצא את עוון עבדיך". אם ח"ו לא נדע על מה וכמה, ואיך נכתוב? ואם ח"ו נכתוב הספד שלא כהלכה? ואני בער לא אדע מה אעשה, אם לא אצליח לכתוב על כל דמותו, ואם אכתוב אולי אגרע - ועל כן עמד קנה אבל לא נדמו הרהורי הלב.

רק זאת נאמר - יתומים היינו ואין אב ומי יתן לנו נחמה, מי יעוץ לנו עצה, וידי מי תחזקנו תושיה. על כל אלה עיני בוכיה.

ויחד עם בכייתנו ודמעותינו, אנו מלאי אמונה שמיתת צדיקים מכפרת, ומצמיחה כוחות רעננים של גדולי אמונה, הנושאים על ליבם את חובת מילוי החלל הגדול שנוצר, ומחייבת כל אחד מנאמני דרכו של רבנו זצ"ל להוסיף חיילים לתורה תעודה ואמונה, ולהמשיך תורתו כולנו יחד ביתר שאת וביתר עוז באחריות למען כלל ישראל וארץ ישראל לתשועת עולמים.

הרב שליט"א משמש כראש מוסדות "בית מוריה" - באר שבע

הנסתר מרובה על הנגלה - הרב שמחה הכהן קוק שליט''א
  
בעל מופת - הרב חיים סויסה שליט''א
  
הנר המערבי - הרב שבתי סבתו שליט''א
  
עבד ה' - הרב שלמה משה עמאר שליט''א
  
הולך בדרך ה' - הרב אייל עמרמי שליט''א
  
ענק ומופת דורינו באהבת ה' - הרב חיים דרוקמן ..
  
קדוש ייאמר לו - הרב יהודה מוצפי שליט''א
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
ארון הברית,צנצנת המן,מטה אהרון - הרב יונה מצגר ..
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
מרן הרב,שריד אחרון - רבי ברוך אבוחצירא שליט''א
  
חסידא קדישא - הרב בניהו שמואלי שליט''א
  
כתוב תגובה
ספר גדולת מרדכי - דברי זיכרון והספד על מרן הרב זצוק''ל
ברכת העושר האמיתי | פרשת נשא
  
מתאגדים סביב לב אחד | פרשת במדבר
  
צא למלחמה ! | פרשת כי תצא
  
אביהם של ישראל
חפש בדמותו וחייו
עוד באביהם של ישראל
עוד במדור
צא למלחמה ! | פרשת כי תצא
כי תצא
אז איך באמת היצד הרע מצליח "לעבוד" עלינו לפעול בצורה שלילית ? • ומיהו האויב האמיתי שלנו כשה"יועץ" ..
להמשך
מתאגדים סביב לב אחד | פרשת ..
במדבר
מדוע המשכן נמשל ללב של עם ישראל ? • לכל יהודי יש דרך מיוחדת בעבודת ה' אך חשוב שכולם ללא יוצא מן ..
להמשך
ברכת העושר האמיתי | פרשת ..
נשא
למי יותר קשה לעבוד את בוראו מתוך שלימות בעבודת ה' - העשיר או העני ? • ומדוע אדם עשיר עלול חס וחלילה ..
להמשך