To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
תשעה באב | קול צופייך - ראה | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - ראה
אביהם של ישראל
קדוש ייאמר לו - הרב יהודה מוצפי שליט''א
מעלתו וגדולתו של הרב היוותה בסיס לקדושה שהייתה בו • סיפורים על ההסתכלות ההלכתית שהייתה בכל דבר בדבר בו התעסק מרן הרב • גדלותו ונשמתו היא כשל אחד התנאים הקדמונים • סיפורים על הנהגתו של מרן הרב
י''ד חשוון התשע''ד

כבוד המרא דאתרא, הרב הגאון בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, ממשיך ושומר משמרת הקודש, ראש הישיבה, הרב יוסף אליהו שליט"א. אחיו הרב שלמה אליהו, הרב הגאון, אח מורנו ורבנו, המקובל הרב נעים אליהו שליט''א. אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו. רבנים, ראשי ישיבות, גבאים, קהל קדוש ונכבד.

"אמר לו רבי אלעזר: עתידים צדיקים שאומרים לפניהם קדוש, כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר הנביא ישעיה: 'והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים - קדוש יאמר לו'''. כך אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא (עה ע''ב).

אם אומרים קדוש לפני הצדיקים, כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא, משמע שאומרים לפניהם שלוש פעמים קדוש. ואם כן, שואל גאון עוזינו ותפארתינו, בעל ה'בן איש חי': למה אומרים שלוש פעמים קדוש לפני הצדיקים? והוא משיב, כי בפעם הראשונה אומרים קדוש - כנגד המחשבה, קדוש שני - כנגד הדיבור, וקדוש שלישי - כנגד המעשה.

הצדיקים משלימים את שלוש הקדושות האלו, והצדיק הוא בחינת משה רבינו עליו השלום שהוא שלישי לבטן, וקיבל את התורה המשולשת, לעם משולש, בחודש השלישי.

גם בית הכנסת מקודש בשלוש קדושות. בית הכנסת עצמו קדוש, ההיכל שבבית הכנסת קדוש וגם ספר התורה שבתוך ההיכל קודש ומקודש.

בבואנו לדבר על מורינו ורבינו, גאון עוזנו ותפארתנו, הרי זה בבחינת לגשת אל הקודש פנימה, ולא לקודש בלבד, אלא לקודש קודשים. כי אם נרצה לתאר במילים את קדושתו וטהרתו של רבינו, לא נוכל למצוא את המילים המתאימות לתיאור הליכותיו בקדושה אדירה ממש, המפעימה את עין כל רואיה.

עשרים וששה חודשי חייו האחרונים היו בחינת הקדושה שבקדושה. כל מי שהכיר את הרב מקרוב, ידע מעט מן המעט על הסתגפויותיו, על מיעוטו בשינה, על אכילתו המצומצמת מאוד. מה עוד שלא היה אוכל מאומה מחוץ לבית, ועוד הסתגפויות אחרות שבהן רב הנסתר על הנגלה, אבל "ואת עלית על כולנה" - קשה מאוד לספר ולהסביר את רבינו זיע''א שנמצא בתוככי יסורי יסורים קשים ומרים מנשוא, וממשיך להתנהג בקדושה ובטהרה, ואף מתעלה בהם כאחד משרפי מעלה המתקדשים בקדושה של אש.

ובכל זאת, בבואי לדבר על הרב, רצוני לדבר מזוית אחרת ומיוחדת אשר רבים לא היו מודעים אליה.

ישנם כאן רבנים, תלמידי חכמים ואברכי הישיבה, לכן אני רוצה לדבר דוקא על נקודת ההסתכלות ההלכתית שהיתה לרבינו על כל צעד ושעל בחיים. כל דבר היה נבחן אצלו מן הזוית ההלכתית. אני זכיתי להסתופף בצילו וללוותו שנים ארוכות. אני זוכר כי לפני כעשרים וחמש שנים נכנסתי יחד איתו למכון הוצאה לאור, וראינו יהודי יושב ליד אחד המחשבים ומכין ספר קודש לדפוס. אותו יהודי מזכיר לי עד היום איך הרב שאל אותו, בעקיצה עדינה, למה הוא יושב ליד המחשב ולא לומד תורה? וברוך השם הוא יושב היום ולומד תורה. אבל מיד הרב פונה אליו בשאלה: ''תאמר לי, כשאתה מדפיס את אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא ואתה צריך למחוק, איך אתה עושה את זה''? היהודי משיב לרב שזה לא באמת אותיות ואין בהם ממשות, ובכל זאת, הרב מסביר לו איך צריך לעשות את זה.

משם המשכנו למחלקת הכריכה. הרב מסתכל על הדבק של הספרים ובחן אותו היטב: ממה הוא עשוי? האם הוא ראוי לאכילה? האם לא מעורב בו קמח? עוד מעט פסח וצריך לשים לב ולהזהר. קודם כל ההלכה.

באחת הפעמים כשהיה הרב בביתי, וראה כסא שהיה בו מנגנון חשמלי, מיד שאל: איך מתנהגים עם כסא כזה בשבת? הסברתי לרב והוא מיד בא לבחון את הכסא מכל צדדיו. כשסיים לבדוק אמר, כי על אף שהכסא מנותק מזרם החשמל, עדיין אסור להשתמש במוט ההרמה של הכסא, כי זה אסור משום ''תוקע''. שוב, הסתכלות הלכתית.

כשהייתי קונה לילדי התהלים הפתעות ומשחקים, הייתי מביא דוגמאות אל הרב והוא היה בודק כל דוגמא ודוגמא וחווה את דעתו ההלכתית, אם מותר להשתמש בהם בשבת - אם לאו.

כאשר הוזמן הרב אל הרבי מבעלז, ערכו לכבודם שולחן מפואר, ובין הדברים שעלו על השולחן היו גם גרגרי חומוס קלוי. הרב אמר לרבי מבעלז כי אסור לאכול את גרגרי החומוס משום שהם נקלו בטורקיה על ידי עכו''ם. הרב קרא מיד לבד''ץ שלו כדי לשאלם על פשר הדבר, והם השיבו כי חומוס קלוי אינו מאכל שעולה על שולחן מלכים וממילא אין כל בעיה בהגשתו. אמר להם מורינו ורבינו: ''וכי הרבי ואני איננו מלכים?! והלא מאן מלכי?- רבנן''!

הדקדוק שלו בהלכה היה עצום מאוד. על כל דבר ודבר בעולם היה מביט בעין הלכתית.

לפני יותר מארבעים שנה, כאשר הגיע הרב דוד חיים ע''ה, נכד רשכבה''ג, בעל ה'בן איש חי', הייתי אז בחור צעיר והלכנו לקבל את פניו ברמת גן. השמחה היתה גדולה לראות את נכדו של גאון עוזינו ותפארתינו מגיע אל ארץ הקודש אחרי הגיעו לגבורות. הזמינו את רבינו זיע''א לשאת דברים לכבוד המאורע החשוב.

כשסיים הרב לדבר, קרא לו רבי דוד חיים, ואמר לו בזו הלשון: ''חכם מרדכי, לשמע אזן שמעתיך - ועתה עיני ראתך'' (איוב מב, ה). חיבה גדולה היתה לו לרבי דוד אל רבינו ותמיד הקרין אליו אהבה רבה.

באחד מדרשותיו של רבינו הביא כהרגלו בקודש מדברי קדשו של בעל ה'בן איש חי'. תוך כדי דבריו קם זקן אחד מתוך הקהל, ושאל את הרב: היכן זה כתוב? ענה לו הרב: הדברים מובאים במקום פלוני. אותו זקן לא קיבל את דברי הרב ואמר לו: שהדברים לא כתובים שם באותו האופן שהרצה אותם הרב. והנה קם אדם אחר מתוך הקהל, זקן ונשוא פנים, ואמר בקול: "אני הייתי בדרשה של ה'בן איש חי' ושמעתי את הדברים מפיו. וחכם מרדכי אמר את אותן המילים שאמר רבינו זיע''א מילה במילה, ואולי בספר שהודפס נכתבו המילים באופן יותר ספרותי''.

אני רוצה לספר לכם על ספר קטן ונדיר של הרב יהודה פתיה זיע''א, ספר סודי שאותו לא הרשה לקרוא ולא לצלם ולא להעתיק, וגם גזר עליו בגזירת חרם נידוי ושמתא למי שיקרא בו, והוא לא מבאי כוחו ולא מבני משפחתו. בספר הזה כותב רבי יהודה פתיה על שורשי נשמתם של כמה וכמה גאונים שהיו בבבל בדורו. הוא כתב שם על הרב הגאון ח''ר שמעון אגסי זיע''א בעל המחבר ספק 'בני אהרון', על 'שער הגלגולים', ועל עוד אחרים. בין יתר החכמים הזכיר שם גם את רשכבה''ג, גאון עוזינו ותפארתינו, ח''ר יוסף חיים זיע''א. וכתב עליו כי שורש נשמתו מדור התנאים, והיה צריך לבוא באותו הדור, אלא שהקדוש ברוך הוא ריחם על עמו ישראל ושלח אותו בדורנו כדי לחזק את ישראל ולהאיר את דורנו היתום באור תורתו הקדושה.

מורי ורבותי, היום הלכתי אל ציונו של הרב, ישנה תחושה חזקה מאוד של כל מי שמגיע אל ציונו של הרב, שלא מדובר בקבר רגיל אלא בקבר של אחד מן התנאים הקדושים.

זו גם ההרגשה של כל אלו שעולים אל ציונו של הרב זיע''א - הרגשה שכאן טמון אחד מן התנאים. חסד גדול עשה עצמו הקדוש ברוך הוא ששתל את מורינו ורבינו בדורנו הזה היתום. הוא אור עינינו וידידות נפשנו. אילולי הוא שהאיר את דרכינו באור תורתו והנהגותיו - מגששים היינו כעוורים באפילה.

פעם אחת התקשר אל הרב יהודי אחד מרוסיה כדי לשאול אותו על האופן הנכון לבניית מקוה טהרה. הרב הסביר לאותו יהודי איך אפשר לעשות מקוה באמצעים שעומדים לרשותו. והוא ניסה בכל כוחותיו הדלים, ובקושי רב הצליח בסופו של דבר להקים מקוה טהרה. והנה הגיע לאותו המקוה שברוסיה, תלמיד חכם אחד מארה''ב, שבחן את המקוה, ואמר שהוא פסול ואסור להשתמש בו. אותו רב חזר אל הרבי מחב''ד והודיע לו שהמקוה ברוסיה לא כשר לטבילה!

כשנודע הדבר לרב אליהו, תמה ואמר: ''איך פסלו את המקוה?! הלא אין להם כל מקוה אחר! ואני ניסיתי קולא אחת ועוד קולא אחרת, העיקר שיוכלו לעשות מקוה טהרה''!

וסיפר מורנו ורבינו כי לשבחו של אותו תלמיד חכם יאמר, שלמרות כל הקשיים – חזר לרוסיה ואמר לאנשי הקהילה: ''חטאתי,עויתי, פשעתי! הרב אליהו צודק, תמשיכו בבניית המקוה''.

נפלה בחלקי הזכות הגדולה ללוות את הרב במשך שנים ארוכות ולהגיע איתו לכל מיני מקומות לא רגילים. פעם אחת הזמינו את הרב לדבר בפני סטודנטים באחת האוניברסיטאות. הרב דיבר על חשיבות אכילת מזון כשר על פי גדרי ההלכה, אשר עם אכילתו, הופך להיות חלק מבשרו ודמו של האדם. הרב הרחיב את הנושא ודיבר על החשיבות הגדולה והמעלה והעצומה שיש באכילת מזון נקי מתולעים. כשהסתיים השיעור, ניגש אחד מן הקהל אל הרב, ושאל אותו: ''איך יכול להיות שהרב מסביר לנו על איסור אכילת תולעים, ועד כמה חשוב לבדוק כל דבר שנכנס לתוך הפה! הלא אתה בעצמך התרתי לי לאכול בשר טמא של דבר אחר''?!

הרב שאל בפליאה: ''אני''?! אומר לו אותו יהודי: ''כן! זה היה בשנת 72 כאשר הייתי במחנה עבודה בסיביר והמזון היחיד במחנה היה בשר טמא, והצלחתי להעביר אליך את השאלה באמצעות שליח''!

הרב נזכר בסיפור המעשה, ואמר לו: ''נכון! זה היה ענין של פיקוח נפש, אבל מה שהתרתי לך לאכול זה היה רק כשהיית במחנה העובדה ולא היה לך מה לאכול. אבל אמרתי לך גם כן שעליך לאכול בצורה מאוד מסויימת כדי שלא יהא ניכר שאתה נהנה מן האוכל, עד שירווח לך ותשתחרר מן המחנה. והנה ברוך השם עכשיו אתה בארץ ישראל - אשריך שזכית להגיע לכאן''.

במשך שנים היתה תוכנית רדיו שנקראה ''רבנן אצל מרן''. רבנים היו מתקשרים אל הרב ברדיו והרב היה משיב להם. פעם אחת לפני כעשרים שנה שאלו את הרב: כיצד להכשיר מיקרוגל? הרב אמר: ''איני יודע''! והתשובה היתה לפלא גדול! איך יכול להיות שהרב לא יודע מה להשיב?! בגמר שידור התוכנית התקשרו דיינים ורבנים רבים אל הרב לשאול אותו, כיצד יתכן שאמר: ''איני יודע''?! התחיל הרב אליהו להסביר להם כי הכשרת המיקרוגל לפסח אינה פשוטה כל כך, יש בעיה כזו וישנה בעיה אחרת, ויש כל מיני פרטים שצריך להתייחס אליהם בענין זה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שצריך לדעת כי גם רב יכול לומר: ''אני לא יודע'', ולפני שמתירים או אוסרים צריך לשבת ולחקור היטב את ההלכה.

מורי ורבותי, שיעורי התורה שלו היו משהו מיוחד במינו. כבר בבוקר אחר התפילה - השיעור של: ''כל השונה הלכות בכל יום''. איך היה יושב עם כלל המתפללים, כאילו היו בני משפחתו, ובמתיקות מיוחדת במינה היה מלמד הלכות יום יום. גם כאשר היה נותן שיעורים ב''כולל'', היה מקרין נינוחות על כל סביבותיו, הגם שכולם מסביב מתווכחים בלימודם ושואגים כאריות.

השיעור השבועי שלו בלווין, בימי שני, היה ניתן בסגנון אחר לגמרי. כל מקום שהיה מגיע לתת שיעור, היה הרב מעביר את שיעורו בחכמה מיוחדת לפי רמת ציבור השומעים.

גם שיעורו הקבוע בכל מוצאי שבת ''מברכין'' בבית הכנסת 'מנחת יהודה' היה שיעור מיוחד במינו. הרב ידע להעביר את השיעור לפי צורך השעה ולפי ציבור השומעים שנכחו בשיעור. מעבר להלכות שנלמדו באותו שיעור, היה הרב מלמד גם חוכמת חיים, כיצד מתמודדים עם מצבים מפתיעים שקורים לכל אדם במהלך חייו. בשיעור זה היה הרב מידי פעם גם מספר סיפורי מופת על התנהגותם של צדיקים וגדולי הדורות שהכיר. מסיפורים אלו היה הציבור לומד כיצד ראוי להתנהג בחיים, בעיקר בעניינים שבין אדם לחבירו.

בימי שישי של ארבע שבתות השנה, בהן היה הרב נושא דרשה מרכזית, היינו יושבים לערוך את נושא הדרשה ולהכין את מראי המקומות. היינו יודעים מראש על מה הרב מתכוון לדבר ואילו הלכות ללמד. לא פעם קרה, שכאשר הייתי מגיע ביום שבת עצמו לשמוע את הדרשה, הייתי רואה שהרב מדבר על עניינים אחרים לגמרי. הרב היה נכנס לבית המדרש, רואה את הציבור שהגיע, ועל פי זה היה מחליט איזה שיעור לומר. ואם צריך לשנות ולומר שיעור אחר, אז עושים זאת, העיקר שהציבור יבין את השיעור או שיבין מה צריך לעשות כדי לתקן ולשפר את המצב הנוכחי.

שמירת הלשון של הרב היתה הפלא ופלא, הזכרתי זאת בתחילת דברי. אני רוצה לספר על מקרה שבו הזמינו את הרב לשאת דרשה בפני ''צוערי תקשורת''- שדרנים טריים שעוברים קורס של מגישי תוכניות ברדיו.

הגעתי עם הרב אל רשות השידור, והאולם היה מלא מפה אל פה בעשרות אנשי תקשורת, רדיו, טלויזיה ועיתונות. הרב - שהוזמן לברך את אנשי התקשורת - עלה אל הדוכן ובידו חומש בראשית. הרב פתח את החומש והתחיל לספר על תיבת נח ועל היונה ששלח נח ממנה. כיצד שלח את העורב בתחילה ורק אחר כך שלח את היונה, ואיך שלח את היונה שוב, כדי לראות אם קלו המים מעל פני היבשה. ואף על פי שהרב דיבר על נח, היה ברור מעל לכל ספק שמארגן האירוע שהזמין את הרב התחיל להרגיש לא כל כך בנח.

לא עברו דקות אחדות ואני מקבל לידי פתח להעביר לרב, להזכיר לו שזה כנס בענייני תקשורת ולא ברשות הדואר. ואילו הרב בשלו, ממשיך לספר איך כאשר היה באמריקה, חיכה למכתב דחוף ואמרו לו לא לדאוג, כי יש עכשיו דבר חדש בעולם שאפשר לקבל את המכתב באמצעות פקס - ישירות אל המכונית. שוב ניגש אלי המנחה, ואומר לי בכעס עצור: ''תגיד לרב בבקשה שאנחנו רשות השידור ואין לנו כל קשר לדואר''! ואני בשלי, אפילו לא עולה על דעתי להעיר לרב.

הרב ממשיך ומספר כי כאשר עם ישראל היה נתון במצור, היתה התקשורת נעשית באמצעות חץ. היו קושרים מכתב אל החץ ויורים בקשת אל מעבר לחומה. המנחה והמארגנים החלו להסתובב ולנוע בחוסר נוחות בולט על כסאותיהם. זה כבר היה נראה קרוב לפיצוץ, כאשר לפתע שאג הרב: ''חץ שחוט לשונם"! רבותי! אתם צריכים לשיב לב! אתם יושבים מול המיקרופונים ואתם שולחים את מילותיכם לכל רחבי העולם! המילים האלו יכולות להיות חץ שחוט! למילים שלכם יש כוח והן יכולות לפגוע בבני אדם, להפלילם ולהשפילם! אחריות גדולה מונחת על כתפיכם וכח גדול יש בידיכם, צריכים אתם לדעת להשתמש בו בחכמה ובזהירות רבה''!

אנחנו נמצאים עכשיו בערב ''בין הזמנים''. כולם מחכים ל''בין הזמנים'' כדי להתחדש, להתאוורר, לטייל וכדומה. אני רוצה לספר לכם על קצה המזלג מה זה היה ''בין הזמנים'' של מורינו ורבינו. אם קרה והגיע ל''כינר'' כדי לנפוש, היה נכנס אל החדר ומסתגר בו במשך כל שעות היממה, רוכן על הספרים ולא פסיק גירסא מפומיה. היינו צריכים להכנס אליו לחדר כדי להודיע לו שהגיע זמן תפילת מנחה וערבית.

יום אחד בקשה ממני הרבנית: ''ר' יהודה, תקח את הרב לים, שינשום מעט אויר, הוא עובד עשרים ושתים שעות ביממה, והרופא אמר שהוא חייב לאגור כוחות''!

מורי ורבותי! משעות הבוקר המוקדמות היה הרב מקשיב לצרות של אנשים, מייעץ להם ומברך אותם, אחר כך הולך אל בית הדין לשעות ארוכות של דיונים. ספק אם הכניס דבר מאכל לפיו, ספק אם לא אכל. אחר כך היה נוסע ללשכה, משם היה נוסע לכל מיני אירועים שהוזמן אליהם, הרצאות ודרשות, ואחר כך היה חוזר אל ביתו לשעות ארוכות של לימודים ותפילות עד השעות הקטנות של הלילה, תפילות על כלל ישראל ועל אנשים פרטיים הזקוקים לרפואה וישועה שבקשו את ברכתו ותפילתו.

כשהצעתי לרב לנסוע איתי אל הים, היה הרב אומר: ''כמובן, ניסע לים''. והיה דוחה את הנסיעה המיוחלת, שנה אחר שנה.

יום אחד הגיע הרופא אל בית הרב, ואמר לי: ''תסתכל על הפנים של הרב, הוא חייב מנוחה''! ותוך כדי דבריו התעניין לדעת - מתי הרב נותן שיעורי תורה, והיכן?! הסתכלתי על הרב וראיתי שהוא רומז לי לשתוק ולא לומר כלום. מאוחר יותר, כאשר הרופא יצא מן החדר, אמר לי הרב, כי מצוה על הרופא לטפל בחולים יותר מאשר לבוא לשיעורים שלו.

לבסוף, אחר הפצרות חוזרות ונשנות של הרבנית, הגיעה סוף סוף השעה והרב החליט שנוסעים אל הים. הרב, לבוש בחליפה ועניבה, מלך ביופיו תחזינה, מגיע אל הים, והים ריק, אין נפש חיה! רק ים, שמים וארץ.

אז התחיל הרב לספר לנו על גאון עוזינו ותפארתינו, בעל ה'בן איש חי', איך שכאשר אמר לו רופאו, כי הוא חייב לצאת אל הטבע לשאוף אויר, אמר לו גאון עוזנו ותפארתנו: ''אקח איתי את בני ח''ר יעקב ונדבר בדברי תורה''. והרופא הציע לו לא לקחת איתו אף אחד, אלא ללכת לבד, להיות בראש שקט. בעל ה'בן איש חי' אכן עשה כדברי הרופא, ויצא מביתו כדי לנוח ולאגור כוחות. אולם באמתחתו כבר הכין בעל ה'בן איש חי' תפילות ויחודים כדי לאמרם בהיותו בדרך, כי הרי איך אפשר לו להיות רגע אחד בלי תורה?! זו היתה דרכו בקודש. אל כל סוגי המנוחה האלו היה ניגש הרב בקדושה יתרה ומיוחדת.

את כל זה מספר לנו הרב כשהוא עומד על שפת הים ומביט אליו, וכך אמר לנו: ''שימו לב! הרשעים כים נגרש, כמו גלי הים, גל ועוד גל ועוד גל. אבל אתם אל תפחדו ואל תיראו, כי גבול שם לים! הגלים משתוללים, רועשים וגועשים, עד אשר מגיעים אל החול! אזי הם נרגעים! אסור לנו לפחד מן האויבים''!

ואז אומר לנו הרב: ''טוב! ברוך השם יצאנו ידי חובה - חוזרים הביתה''! שבע דקות היינו שם, שבע דקות! הרב לא היה צריך יותר מזה, שבע דקות הספיקו לו!

מורי ורבותי, כאשר שואלים אותי על התורה של הרב, אני אומר כי זה דבר לא מובן, שאי אפשר להסביר והמוח לא יכול להכיל.

רבותי, אחרי צינתור קשה, החייאה ממושכת, צינתור לב וצינתור מוח - מסכימים לשלוח את הרב אל ביתו. הרב מגיע לביתו, לוגם קצת תה ומבקש לנוח עשרה רגעים. הצעתי לרב שכדאי לו לנוח לפחות ח''י רגעים, והרב מבקש רק עשרה רגעים ותו לא.

וכשהצוות המחליף מגיע, מבקש מהם הרב שלא ישמעו בקולי לתת לו לנוח ח''י רגעים אלא רק עשרה רגעים!

מה אומר ומה אדבר על הענווה של הרב. אני יכול לומר כי רק למשמע קולו של הרב היה כל אחד ואחד מבני ביתי מקבל זרם חזק בעוצמות אדירות. לא פעם היה הרב מתקשר אל ביתי לחפש אותי. וכשהיו שואלים: מי מבקש? היה עונה: ''מרדכי אליהו''. והם היו רועדים ורצים לאמא מתוך פחד ויראת כבוד.

במשך עשרים ושמונה שנות עבודתו בלשכה לא העיר לאף אחד מן העובדים אפילו הערה אחת.

יהי רצון שימשיך להתפלל עלינו ממרום, ומשם ישפיע עלינו שפע של קדושה וטהרה. ויברך אותנו ואתכם בברכת אהבה ואחוה שלום ורעות לעד, כפי שהיה מברך אותנו בהיותו בחיים חיותו איתנו, אמן כן יהי רצון.

הנסתר מרובה על הנגלה - הרב שמחה הכהן קוק שליט''א
  
בעל מופת - הרב חיים סויסה שליט''א
  
הנר המערבי - הרב שבתי סבתו שליט''א
  
עבד ה' - הרב שלמה משה עמאר שליט''א
  
הולך בדרך ה' - הרב אייל עמרמי שליט''א
  
ענק ומופת דורינו באהבת ה' - הרב חיים דרוקמן ..
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
ארון הברית,צנצנת המן,מטה אהרון - הרב יונה מצגר ..
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
מרן הרב,שריד אחרון - רבי ברוך אבוחצירא שליט''א
  
חסידא קדישא - הרב בניהו שמואלי שליט''א
  
שבחו של הצדיק - הרב שמואל אליהו שליט''א בנו של ..
  
כתוב תגובה
ספר גדולת מרדכי - דברי זיכרון והספד על מרן הרב זצוק''ל
תגיות
קול צופייך - פרשת וישב - תשנ''ט - הלכות חנוכה חלק ..
  
לימוד הקבלה - על מקובלים נסתרים מדי...
  
אשכבתיה דרבי - האדמו''ר רבי דויד חי אבוחצירא ..
  
רעיא מהימנא - הרב משה שלמה עמאר שליט''א
  
קול צופייך - פרשת בהר - בחוקותי - תשנ''ט - ל''ג ..
  
קול צופייך - פרשת ויצא - תש''ס - ברכות הדלקת נרות ..
  
קדושה = ברכה
  
מדינת חוק ? רק חוקי התורה | פרשת ויגש
  
קול צופייך - פרשת ויקהל - תש''ס - שבת שקלים ..
  
קול צופייך - פרשת שופטים תש''ס - חודש אלול ושמיטה
  
קול צופייך - פרשת וארא - תשס''א - הלכות טבילת ..
  
קול צופייך - פרשת ויצא תשס''א - הלכות שמיטה ..
  
אביהם של ישראל
חפש בדמותו וחייו
עוד במדור
בנערינו ובזקנינו נלך - ..
בא
עם ישראל לאורך כל הדורות שמר מכל משמר על חינוך ילדי ישראל • לעומת זאת פרעה הרשע ושלוחיו הנאמנים ..
להמשך
מדינת חוק ? רק חוקי התורה ..
ויגש
יהודה מוכיח את יוסף שליט מצרים על התנהלותו מולם • למרות הדברים שידועים היו ליוסף, יוסף לא התאפק ..
להמשך
חודש אלול ושמיטה
חודש אלול
קיום מצוות מביא לאהבת ה' • חודש אלול תשובה מאהבה מביאים לדביקות בה' • אתרוג בשנת השמיטה • סחורה ..
להמשך