To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
קול צופייך - פרשת ויצא | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - ויצא | שיעורי חנוכה מלאים
אביהם של ישראל
האבא של כולם - אציל ומאציל - הרב מנחם בורשטיין שליט''א
אהבת עם ישראל של הרב • האצלת סמכויות ובניית תלמידי חכמים • מוח שחושב כל הזמן בחשיבה הלכתית • חדשנות גבורה ותעוזה בפסיקה • אהבת המקדש וקודשיו • הנהגותיו בקודש • כיצד ממשיכים הלאה ?
ל' חשוון התשע''ד

 

קשה מאוד לדבר על מורנו ורבנו בלשון עבר. אך, כמי שזיכהו הקב"ה להיות עימו מעל 35 שנה אני חייב להתגבר ולעשות את מה שחשוב לעשות.

חשוב שכולם ידעו שאיש אלוקים היה בתוכנו ורק הענווה העצומה שלו איפשרה לנו להסתופף בד' אמותיו.

אנו צריכים ללמוד את משנתו, להבינה ולהנחיל אותה לדורות הבאים.

אהבת עם ישראל

אהבת כל אחד ואחד מישראל היתה אחת מתכונות היסוד של רבנו. האהבה שיצרה אצל כולם תחושת אבהות, שאיפשרה לכל אחד להרגיש שהרב הוא ה"אבא הפרטי שלי, ותמיד חושב עלי ודואג לי". מין לב רחב כזה, כמו רחבת המקדש, שכולם נכנסו ואף אחד לא אמר: "צר לי המקום".

אפשר להספיד את הרב ולספר ולספר ולספר, אך כדי להמחיש את אהבת עם ישראל שלו, אני רוצה לבחור שני סיפורים מייצגים.

כידוע הרב אליהו היה עסוק ביותר, ועל אף כל עיסוקיו למען כלל ישראל, לא פעם ראיתי שהרב נוכח בשמחות הרבה זמן. אני לתומי חשבתי שמוטב היה אילו היה בא, מאחל מזל טוב ויוצא. פעם אחת השתתפתי בבר מצווה ואני רואה את הרב יושב במשך למעלה משעה. ניגשתי אל הרב ואמרתי לו בעדינות: הרב כבר שימח את חתן בר המצווה! הרב ענה לי: "אתה יודע שהילד הזה יתום? אין לו אבא! אני אבא שלו, אז אתה רוצה שהאבא ילך באמצע"?

באחת ממאות הישיבות המשותפות שזכיתי להם עם כבוד הרב, הצגתי לפניו מקרה של זוג חשוך ילדים ופרטתי את הבעיה הרפואית-הלכתית של הזוג. לאחר שקיבלתי תשובה מנומקת ופסקנית הוספתי שהזוג מבקש שהרב יבטיח להם שיהיו להם ילדים. הרב היישיר מבט אלי ואמר: "תגיד לי אתה, אני יכול להבטיח? אני נביא? אין אפשרות להבטיח!" אזרתי אומץ ואמרתי לרב: "אני יודע על מקרה שבאופן ברור הרב הבטיח וב"ה הדבר התקיים!" הרב הוריד את עיניו, שהה מעט, ואמר לי בהצטדקות: "אני לא יכול להבטיח, אבל פעם באה אישה שעשתה את כל המאמצים והרבתה בתפילה ובתחנונים להקב"ה, פרצה בבכי והתחננה שאבטיח לה שהטיפול יצליח, היה לי מאוד קשה לעמוד בפני תחנוניה וליבה הכואב ואז הבטחתי לה. מיד כשיצאה מהחדר פניתי לריבונו של עולם, ואמרתי לו: תציל אותי, הבטחתי לאישה, ותעזור לי שהדבר יתקיים, זיכני הקב"ה ונעשה לה נס".

במהלך השנים כדיין וכרב שמע את צרות עם ישראל. מעניין, עד כמה הדבר לא השפיע עליו לרעה ותמיד ראה את עם ישראל כביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. רק בגלל הסיפור שארע לנו פעם במוצאי פסח, בטוחני שכאשר מורנו ורבנו הגיע לבית דין של מעלה ניגש אליו סנגורן של ישראל וביקש ממנו רק לאפשר לו לנשק אותו על לחיו.

הרב זצ"ל התגורר מול מאפיית אנג'ל. כל שנה במוצאי חג הפסח היו המוני בית ישראל צובאים על שערי המקום ומחכים ללחם. אחד האנשים שראה יחד עם הרב את המראה תהה על תאוות האנשים לחמץ. הרב ענה לו מיד: "תראה איזה אנשים צדיקים, שעל אף שהם כל כך אוהבים לחם, הצליחו להתאפק מלאוכלו במשך שבעה ימים! הקב"ה - איזה עם יש לך"!

האצלת סמכויות ובניית תלמידים

רבנו היה אומן בהאצלת סמכויות. כאשר הוא שם לב שעם ישראל יכול להנות מכישורים של אחד מתלמידיו סייע לו באומנות אבהית להתפתח והדריך אותו על כל צעד ושעל, והעיקר - נתן לו גב. לאורך כל הדרך הרב זרם עם רעיונות התלמיד גם אם חשיבתו היתה שונה, בתנאי שראה שיצא מזה יראת שמים ולימוד תורה. הרב לימד ותידרך את תלמידיו איך יוכלו להסתדר גם בלעדיו, ואז ברגע כלשהו שנראה לרב מתאים, "דחף" אותם מהקן החוצה, ונתן להם לעוף. מרחוק שידר גלים של ברכה להמשך התפקיד.

כאשר כבר עמדו על רגליהם, בא הסיוע הגלוי והסמוי והגב המיוחד שתמיד יש לו זמן לשאלות הקשות.

לכן, יכולים היום כל תלמידיו לעצור ולחשוב מה היה מורה לנו רבנו בעת כזאת.

ועכשיו, כשאי אפשר להתקשר, אנו מדברים מול דמות דיוקנו ומרגישים ממנו את הליטוף משמים שאומר לנו: "תמשיכו"!, והוא מרים את כפות ידיו ומשלבם בחוזקה ואומר לנו: "חזק ואמץ".

כאשר אספתי כוח והגעתי לנחם את האבלים בבית הרב, ישבתי מול בניו, ושאל אותי בן כיתתי היקר הרב שמואל שליט"א: "מה יהיה"? לא יכולתי לענות, פרצתי בבכי, והנה אני שם לב בזווית עיני הדומעת את האח הבכור, עו"ד שלמה שליט"א, מחבר כף אל כף ועושה לנו את אותה תנועה של "חזק ואמץ" שהרב היה עושה לנו לפני יציאה לכל משימה. ואז התחזקנו והשתדלנו לשתף את הציבור באיזו פנינה למזכרת מדרכו האצילית של מורנו ורבנו.

חשיבה הלכתית

כדי להבין את המושג לעומקו, אני רוצה להביא דוגמאות מגדולי דורנו בנושא.

מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל סיפר לנו על רבי חיים מבריסק, שפעם ישב בסעודת שבת עם משפחתו. במהלך הסעודה, נכוותה לשונו של אחד הנכדים מהמרק, והוא זעק: "נשרפה לי הלשון". שאל אותו הבריסקר: "והלוא כלי שלישי אינו מבשל"?! זה לא שהבריסקר לא הבין שנכוותה לו הלשון מהמרק, אך זה מראה מהי חשיבה הלכתית.

כך גם מסופר על הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א, שלאחרונה נולד לנכדו נין. הרב אלישיב שיחי', שמח מאוד ואמר: "מזל טוב, אני יכול כבר להעיד לו".

על ה"סטייפלר" מסופר שפעם מעד ברחוב ונפל כעין השתחוויה. תוך כדי שניסה לקום זעק בקול: "אבן משכית! אבן משכית!".

ניתן לראות את דרך החשיבה הייחודית הזו של גדולי ישראל לאורך הדורות, שבחיי היום יום שלהם החשיבה היתה חשיבה הלכתית.

גם מורנו ורבנו זצ"ל חי וחינך לחשיבה הלכתית כזו. זכור לי שפעם דנתי עם הרב על שיעור "כזית". הרב אמר לי שאין בעיה לדעת כמה הוא "כזית", ניתן לאמוד זאת על פי המשקל שחשים ביד, כמו שמוכר בשוק יכול להעריך את משקל הירקות שהוא מוכר לך. על מנת להתאמן במשקלו של ה"כזית", הציע לנו למלא שקיות בד עם חול במשקל כזית, והיינו משחקים עם השקיות האלה עד שהתרגלנו למשקל ה"כזית". כך חיים את ההלכה.

החשיבה ההלכתית הזו הביאה לכוח מיוחד של חיתוך עם אחריות. הפסיקה של הרב תמיד היתה ברורה ונכתבה ונאמרה ללא ספקות, אך יחד עם זאת כשהשאלה היתה אישית התשובה ניתנה בהמון התחשבות וירידה לפרטים, שהרי לא לכל שואל התשובה זהה. ואמנם הפסיקה תמיד התקבלה בשמחה. ממש כפשט הכתובים: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". לכן התאימה לו כל כך הפסיקה של ה'בן איש חי' שידע לשלב באומנות רבה בין הפסיקה האשכנזית והספרדית, ובעקבותיו הרב אליהו, דבר שהביא לנהירה אחריו מכל העדות והחוגים. כך גם במותו:

ירושלים למודת ההיסטוריה לא ראתה שנים רבות, לוויה כה מגוונת באנשיה כהלווייתו של רבנו.

מעשיות

הפסיקה ההלכתית של רבנו התבססה על ירידה אל הפרטים המעשיים והעכשוויים. זו אחת הסיבות שמורנו ורבנו זכה להיות מעצב הטהרה של ציבור כה גדול מעם ישראל. עד לכתיבת 'דרכי טהרה' של הרב, כמעט ולא נכתבו ספרים מעשיים בהלכות נידה בלשון המובנת לכל. רק כעבור מספר שנים אחרי ש'דרכי טהרה' התפשט בציבור רחב החלו להופיע ספרים בהלכות נידה הלכה למעשה בכמות גדולה. נראה שהשילוב בין גדלותו בתורה, טהרת הנשמה, ואהבת ישראל הביאה לכך שבבית דין של מעלה נמנו וגמרו שרבנו יהיה השליח לצורך כך...

אחרי שיצאה המהדורה הראשונה הציבור החל לדייק ולדקדק בדברי הרב כמקובל לעשות בספרי ראשונים, דבר שהביא לישיבות ארוכות שזכינו לשבת יחד עם הרב זצ"ל והרב שמואל שליט"א, על מנת להכין סולת נקייה, כי בכל פרט ופרט ביקש רבנו שנבדוק את המציאות בשטח ואת דעת הרופאים בנושא.

כמה פעמים קרה לנו שרופא תאר את החידוש הרפואי בפני הרב, לאחר שסיים והרב התחיל בשאלותיו, אמר הרופא הנבוך: "לא תכננתי שהרב ישאל אותי שאלות כאלה עמוקות, אני פשוט צריך ללמוד את הדברים יותר לעומק ואחזור אל הרב".

מתוך כך אני אומר היום לתלמידנו שלא כל אחד יכול בזמן כה קצר לתפוס את העיקרון הרפואי, ועל כן הם צריכים ללמוד יותר בנושאים רפואיים כדי להבין את הסוגיות בגמרא ובהלכה.

בקו זה של מעשיוּת היה תמיד מתחנן בפנינו שנאמר ליוצרי המכשירים הרפואיים והטכנולוגיים לבוא אליו בשלב תכנון המכשיר כדי שכבר אז יהיה ניתן ללבן את הבעיות ההלכתיות ולפותרן בזמן הייצור.

כאשר שאלנו אותו מה ההגדרה של נוזל לעניין הלכות שבת ולעניין צום יום הכיפורים והבאנו בפניו את השיטות השונות של מידת התפשטות הנוזל כאשר שמים אותו בצלחת, או צורת נפילת הנוזלים כאשר שופכים אותו בין כוס לכוס, אמר שצריך משהו יותר ברור והגדיר לנו שנוזל הוא כל דבר שכאשר מכניסים אותו לפה, באופן אינסטינקטיבי אין משתמשים בשינים ללעיסה.

כאשר באנו לפניו עם המהדורה ברוסית של ספרו 'דרכי טהרה', ביקש מהרבנים דוברי הרוסית לומר לו אלו הנהגות יישמעו באוזני עולי חבר העמים, ואלו מהן יהיו תמוהות בעיניהם.

כאשר תכננתי לנסוע להעביר שיעורים בברית המועצות (עם הדרכון הדרום אמריקאי שלי), בעוד מסך הברזל היה מוגף, אמר לי הרב: "היכנס אלי ואלמד אותך על רגל אחת כיצד שוחטים עופות, כדי שתוכל להקל עליהם בזמן שהותך".

חדשנות, גבורה ותעוזה- סולם מוצב ארצה וראשו...

בנושאים רבים ניכרת התעוזה ההלכתית בחיתוך דברים בעוצמה גדולה.

כאשר מועצת הרבנות הראשית דנה בנושא קביעת רגע המוות לצורך "תרומת אברים", למד באופן מעמיק את הנושא והיה מהמובילים בהחלטת המועצה לקבוע את המוות המוחי כמוות לכל דבר (ראה שו"ת מאמר מרדכי ח"ב, יו"ד סי' ל').

פעם אחת כאשר באתי לדבר עם הרב בעניין היישום המעשי של תרומת אברים, אחרי שעות רבות של דיונים הלכתיים מעשיים במהלך השנים והעובדה שמידי שנה מתים מעל שמונים איש בגלל מחסור בתרומות אברים, הרב הדגיש בפני שאין שום אפשרות של יישום מעשי של התרומות אלא אם כן רב יישב ברגע קביעת המוות המוחי - כדוגמת הפיקוח ההלכתי לטיפולי פוריות שהוא יזם ובנה במכון פוע"ה. אמרתי לרב שחלק מהרופאים לא יסכימו לקבל תנאי זה ורואים בזה פגיעה אישית. הרב נענה ואמר לי: "אינני מבין, זאת ההלכה". המשכתי והעליתי את הבעיה השנייה שחלק מהרבנים - שמאוד מעריכים את הרב - לא יקבלו את פסיקתו שמוות מוחי נקרא מוות. הרב חזר וענה לי בדיוק את המילים הקודמות: "אינני מבין, זאת ההלכה". מתוך אהבה אל הרב הרגשתי צורך לתאר לו בציוריות רבה איך ייראו ה"פשקווילים" בנוסח "גיוואלד- רצח". והתשובה היתה בדיוק כמו קודם באותו טון ובאותו נוסח: "אינני מבין, זאת ההלכה. אני מוכן לדבר עם איזה רב או רופא שתאמר לי ואסביר לו את העניין".

כאשר חרב הגירוש עמדה על אנשי גוש קטיף היקרים, עמד בגבורה ואמר: "היו לא תהיה", דבר זה הביא לכך שהציבור לא התקפל כמו שקרה בתקופת ימית. מספר שעות לפני שעמדתי לתת שיחה בפני תושבי נצר חזני, שאלתיו: מה לומר לציבור, זאת הבטחה או תפילה? ותשובתו: זו תפילה גדולה לפני ריבונו של עולם.

כאשר סייענו לרב להקים את הפיקוח ההלכתי במעבדות הפוריות ברחבי הארץ, היו רבנים שהתנגדו לכך כיוון שהדבר ירגיז את הרופאים, ויש שאמרו שהדבר הוא חלום לימות המשיח, הרב קם ממקומו ואמר: "זה יהיה, זה מעשי וזה יצליח". ואכן במאמצים רבים ובתחבולות שונות הצליח הרב להכניס בעוד מקום ובעוד מקום, עד אשר הדבר "כבש" את כל המעבדות בארץ והמרכזים הגדולים בעולם.

פעמים רבות כאשר באתי אליו עם שאלה על אפשרויות לקחת סיכונים סבירים כדי שהאישה תוכל להיכנס להריון וללדת, אמר לי : "כדאי, הקב"ה יעזור ויוולד המשיח".

כאשר הרב חשב שנושא הוא חשוב, הוא לא נרתע אף בדברים חדשניים. כאשר פנו קבוצה של גויים והקימו תנועה של 'בני נח' הסכים הרב לשתף עימם פעולה והסביר לנו את החשיבות כמה נחוץ הדבר שכאשר הגויים פונים יהיה מענה. אחרי שביררנו שלא מדובר בתכסיס מסיונרי, הוא הסכים לשלוח משלחת לכנס ואף כתב להם מכתב ברכה שבו עודד וחיזק אותם:

"חכמים אתם שהתאספתם לפרסם מצוות אלה ולקבל אותם עליכם ועל ידי כך תוסיפו לחנך וללמד את העולם כולו לקיים את שבע המצוות האלה לפרטיהן. כינוסכם הוא מחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה שנותן בתקופה האחרונה דעת בעם ישראל ובעולם להיות צמאים לדעת ה' בלבד, ולהאמין באלהותו יתברך שמו ויתעלה שהוא בורא הכל. וזה אות וסימן 'למלאה הארץ דעה את ה''. הנני מברך אתכם שחפץ ה' בידכם יצלח וכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו ויהי ה' עמכם. תתברכו בעושר וברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר."

גם הם השיבו לו באהבה רבה, וכתבו מכתב הצהרה ותודה לרב הראשי ולעם היהודי. במכתבם הם מודים לרב על כל העזרה והתמיכה, ומקבלים את 7 המצוות עליהם:

"אנו, בני נח ביום ... עונים בזה ומביעים את תודתנו העמוקה ביותר לך, ולרבנות בישראל, על עידודכם ועזרתכם להקים מחדש ולהחיות מחדש את המסורת העתיקה של הוראת הלא- יהודים, זכויותיהם וחובותיהם כפי שהם נלמדים בכתבי הקודש... אנו הח"מ, שמענו ואכן מקבלים את התשובה וההצהרה הנ"ל של קבוצת בני נח לרב הראשי מרדכי אליהו."

ידוע לכל, הידע והמסורות הרבים שהיו ביד הרב בנושא ארבעת המינים. באחד הימים סיפרנו לרב שישנה אפשרות ליצור זן חדש של אתרוגים שיהיה לו את כל המעלות ההלכתיות.

הרב סבר שאתרוג לא מורכב זה אתרוג שיש בעצו אתרוגים גדולים וקטנים. לצורך כך ביקשנו ממנו לבוא למכון וולקני ולראות כיצד אפשר, בהנדסה גנטית, להכין אתרוג שכזה. דיברנו עם פרופ' בר יוסף והפגישה נקבעה בדיוק לאותו יום שהחלה מלחמת המפרץ. הרב אמר: אין מה לחשוש, ונסענו לראות את נפלאות הבריאה שהקב"ה זימן לנו בדור זה. הרב העיר את הערותיו, ובערב סוכות כעבור שלוש שנים נקראנו לחוות הניסויים של המכון ביסוד המעלה. מפני הלחץ הגדול של ימי ערב סוכות טס הרב לצפון דרך המנחת בקרית שמונה והגיע לחוות הניסויים. והנה אנו רואים בין העצים שלט גדול ובו כתוב במרכאות: "זן אליהו". הרב בדק את התוצרת והציע כמה הצעות נוספות. לצערנו, שנה אחר כך היתה סופת חורף קשה שפגעה קשות בעצים אך הצלחנו להציל עצים בודדים שמהם אם ירצה ה', נבנה את הזן המהודר בעתיד.

אהבת המקדש וקודשיו

אף שמורנו ורבנו סבר שהמקדש ירד מוכן מן השמים ואנו רק נצטרך, אולי, לערוך לו מספר שיפוצים, בבחינת: "שמחנו בתיקונו", עודד מרן את העיסוק בהלכות המקדש וקודשיו. כאשר דיברתי עימו על איסוף הסממנים של הקטורת בעולם עודדני וסייע בידי לברר את הנושאים השונים.

לימים ניסיתי לברר אם יש אפשרות למצוא את כלי המקדש ואף, ברשותו, התכתבתי עם האפיפיור לצורך כך. כאשר דיברנו על אפשרות מציאת הכלים שנגנזו בתחתיות הר הבית, אמר לי: "חלק מהכלים הוחבאו במקום מיוחד ששלמה הכין כאשר בנה את המקדש, ואם הוא בחוכמתו הכין את המחבוא, אנו בחוכמתנו לא נצליח למצוא". אולם כשראה את פני הנפולות, אמר: "כשהקב"ה רוצה יש הארה משמים וגם אנו נוכל למצוא".

עם גדולי ישראל

עוד בימי צעירותו יצר הרב קשר אישי עם גדולי ישראל. בהזדמנויות שונות היה מספר לנו על הנהגות שלמד ממפגשים אלו. פעם נזדמנתי למורנו הרב שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל על מנת לשאול שאלה כבדת משקל שיורה לנו כיצד לנהוג בה. תמיד ענה לנו בחום ובסבר פנים יפות. אולם בזו הפעם הסתכל עלי בתמיהה, ושאל: "אתה כל כך קשור עם הרב אליהו, שיש לו כתפיים כל כך רחבות ואתה בא לשאול אותי?" סיפרתי את הדבר למורנו ורבנו והוא אמר: "טוב, אז אתה מכריח אותי לענות".

ידוע לכל על הקשר המיוחד שהיה למורנו עם הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל בעל שו"ת 'ציץ אליעזר', כאשר הייתי הולך לשאול אותו שאלות שונות של הזוגות הפונים למכון, הייתי מקפיד לא לומר שחקרנו בשאלה זו עם הרב אליהו, כיוון שתמיד אם ידע זאת היה מתנה את פסיקתו בתנאי שהרב אליהו יצטרף אליו. בפגישותי עימו היה מרבה מאוד בשבחו של הרב אליהו, והיה מדגיש את השילוב המופלא בין הידע העצום והמידות התרומיות.

הנהגות

הנהגותיו של מורנו ורבנו הם ספר לימוד בפני עצמו. בזמנו אמר לי אמו"ר: מדוע יש כ"כ הרבה תלמידי חכמים, אך גדולי דור אין הרבה? כיוון שצריך להיות השילוב הנדיר בין גדלות בתורה וגדלות בענווה, וזה היה רבנו.

כאשר היה נשאל שאלה ציבורית של יישוב מסוים או בית כנסת, היה שואל: מי רב היישוב או בית הכנסת, ולא היה מוכן לענות אם הדבר אינו על דעת הרב.

הנהגה מעניינת היתה לרב בעניין ארבעת המינים. הרב לימדנו שחוץ מכל ההידורים יש גם שאלה של טעם אישי בנושא האתרוג, ועל כן כאשר שאלו אותו אם לקחת אתרוג מסוים, היה מבקש להביא שניים או שלושה אתרוגים שמוצאים חן בעיני השואל ומתוכם היה בוחר את המהודר.

את תשובותיו בנושאים רבים היה הרב מטבל בהומור מיוחד, דבר שהקל פעמים רבות גם בקבלת פסיקה מחמירה, ונתן את האפשרות והאומץ לשאול ולהביע רגשות.

כאשר היו באים אליו ראשי מוסדות והיו מבכים את מצוקותיהם היה עונה להם ומדריך אותם בהנהגות חשובות למוסדותיהם, אך תמיד היה מציין: "אני יכול לתת אהבה, ברכות, תפילה בקיצור - הכל חוץ מכסף".

חברי הכולל של הרב אליהו החליטו לארגן שבת התעלות ובחרו במלון של גוש קטיף. הוזמנתי על ידי הכולל כדי לתת שיעורים במהלך השבת, והנה בבואי לשם ראיתי שהרב לא מופיע בלו"ז של השבת ותמהתי: כיצד לא שילבו אותו? הצוות המארגן ענה לי שהבאנו את הרב כדי שינוח השבת. מיד עניתי להם שמנוחה של רב בשבת זה שהוא לא מעביר חמישה שיעורים, אבל שיעור אחד לפחות איך אפשר לוותר? אינה דומה שבת עם שיעור של הרב לשבת בלעדיה. כיוון שהם לא ידעו מה להכריע הצעתי שנבוא שנינו ונציע בפני הרב את דעותינו והרב עצמו יכריע. ב"ה ניצחתי. אחרי השבת קיבלתי תודה מיוחדת מכל המשתתפים.

אז מה עושים?

כעת כולם שואלים: מה יהיה??? מי יהיה במקום הרב אליהו? אומנם העולם אומר ש"בתי הקברות מלאים אנשים שחשבו שאין להם תחליף" אך במציאות בשטח אנו רואים בעבודת המכון, שרבנים שהיינו איתם בקשר הדוק, כגון : הגרש"ז אוירבאך, הרב אברהם שפירא, הרב משה הלברשטאם ועוד, פשוט חסרים וקשה לי להצביע על תחליף שלהם.

אלא, שחובתנו בשעה זו להקים דור של תלמידי חכמים ופוסקים כפי שתמיד ביקש ועשה מו"ר הרב אליהו. קריאה זו היא אינה רק לרבנים בישיבות אלא כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעשות להצלחת האתגר, אם זה הבן, אם זה החתן, אם זה הנכד, להתגייס ולסייע בכל רמ"ח ושס"ה. אך גם בתחום האישי חושבני ש"כולנו הרב אליהו". כל אחד צריך לקחת איזו הנהגה טובה, סיפור שחווה או שמע על הרב והרגיש שהוא מתחבר אליו, לקבל על עצמו הנהגה זו לזכותו ולעילוי נשמתו של הרב ועל ידי כך נמשיך את דרכו של ענק זה שזיכנו הקב"ה ושתל אותו בדורנו.

"אין בן דוד בא עד שלא יכלו כל נשמות שבגוף" (יבמות סב:) בכל עת היה הרב אליהו מתאר בציוריות רבה שישנו אוצר של נשמות שממנו נלקחות הנשמות שנמצאות איתנו בעולם הזה, כאשר מאגר זה יתרוקן נזכה לבואו של משיח בן דוד. ישנן נשמות שיורדות בקלות אך ישנן נשמות שתקועות עמוק עמוק במאגר ומסרבות לרדת. תפקידו של מכון פוע"ה הוא לעזור ולטפל בזוגות המתקשים בבעיות פוריות, לחלץ נשמות אלו ולהביאן לעולם וכך לקרב את בואו של גואל צדק במהרה בימינו.

ידוע שבתחום ההלכתי הרב היה חד ופסקני, עד כדי שאהבו לומר שהרב היה "מחמיר גדול". חושבני, שבכתיבה ובהוראה הכללית הרב אכן כתב בצורה חדה ופסקנית, אך באופן אישי מתוך הכרת המציאות איפשר להקל ואף דאג שבמקרה הצורך (כגון: "שלום בית") ילכו לפוסק מיקל יותר (כאשר חשב שהדעה המקילה אינה טעות). מתוך כך בפן המעשי, תמיד הרגשנו שהרב היה חי את הקושי של השואל ומחפש דרכים שיבין את ההלכה ויתחבר אליה. תמיד הרגיש השואל שהוא יכול להתבטא ולהביע רגשות.

אז בואו ונפנים תובנה מהמאור הגדול שהיה לנו: "הלכה ללא רפורמות ושינויים, אהבת הבריות עד אין קץ... וזה בהחלט הולך ביחד...".

הקב"ה זורע בכל דור מספר אנשים גדולים כדי שיוכלו להנהיג את הציבור וכדי שנוכל ללמוד שאפשרי ליישם דברים שנראים לנו לא תמיד ברי ביצוע. השילוב המופלא בין גאונות בתורה וגאונות ביחסי אנוש הם תובנה בשבילנו להמשיך את הדרך אשר האיר לנו.

זהו! אליהו (הרב זצ"ל) כבר היה, עכשיו אנו מצפים עד שיבוא אליהו (הנביא), שיבשר את הגאולה שתבוא מתוך שנמשיך את דרכו והדרכותיו של מורנו ורבנו הרב אליהו שחי בקרבנו לעד.

הנסתר מרובה על הנגלה - הרב שמחה הכהן קוק שליט''א
  
בעל מופת - הרב חיים סויסה שליט''א
  
הנר המערבי - הרב שבתי סבתו שליט''א
  
עבד ה' - הרב שלמה משה עמאר שליט''א
  
הולך בדרך ה' - הרב אייל עמרמי שליט''א
  
ענק ומופת דורינו באהבת ה' - הרב חיים דרוקמן ..
  
קדוש ייאמר לו - הרב יהודה מוצפי שליט''א
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
ארון הברית,צנצנת המן,מטה אהרון - הרב יונה מצגר ..
  
שפירי דירושלים - הרב יצחק דויד גרוסמן שליט''א
  
מרן הרב,שריד אחרון - רבי ברוך אבוחצירא שליט''א
  
חסידא קדישא - הרב בניהו שמואלי שליט''א
  
כתוב תגובה
בדיקת החמץ של סבא
  
מלך ביופיו תחזינה - הרב אליהו אבא שאול שליט''א
  
כוחו של מנהיג - הרב מרדכי ביבי שליט''א
  
מנהיג וקברניט - הרב שמעון ביטון שליט''א
  
אורחות צדיקים - הרב יעקב יוסף זצ''ל
  
רב רבנן - הרב שמעון ביטון שליט''א
  
עמוד האור - הרה''ג הרב יוסף אליהו שליט''א
  
דמותו של מנהיג - הרב יוסף דויד שליט''א
  
גדולים צדיקים - הרב שמואל כהן שליט''א
  
מנהיג של דור לדורות - הרב דוב ליאור שליט''א
  
רעיא מהימנא - הרב משה שלמה עמאר שליט''א
  
ה'עץ' המגן של הדור - הרב משה צדקה שליט''א
  
אביהם של ישראל
חפש בדמותו וחייו
עוד באביהם של ישראל
עוד במדור
מנהיגות אמיתית אחת או ..
ויגש
כשיוסף הצדיק מתעניין אם יש לאחים אב או אח - כוונתו לדעת את צורת ההנהגה של המשפחה בחיי היום יום • ..
להמשך
מוסר של מנהיג | פרשת דברים
דברים
משה רבינו בתוכחתו לעם ישראל ביום פטירתו רומז בשמות של מקומות על החטאים ודרכי תיקונים כפי שנכשלו בהם ..
להמשך
מיהו המנהיג ? | פרשת פינחס
פנחס
מי ראוי להיקרא בחייו ולאחר פטירתו "מנהיג" • איזה תכונות צריך שיהיו למנהיג • מתי המנהיג חייב להתנהל ..
להמשך