To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
קול צופייך - קורח | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - קורח
דרשות ומאמרים

רעיונות ודברי תורה על המועדים ופרשיות השבוע מאת מרן הרב זצוק"ל  
חיפוש במדור זה
       
עשרה בטבת - חיוב הצום ובעבור מה תיקנו אותו
מרן הרב זצוק"ל מביא בצורה למדנית כדרכו בקודש את כל שיטות הראשונים והאחרונים בדין תענית עשרה בטבת • והאם חיוב הצום הוא דברי קבלה או דברי סופרים • ודיני הצום בארץ ישראל
ג' אב תשע''ג

 

דברי מרן הרב זצוק"ל - 

 

הלכה היא כרבי עקיבא שעשרה בטבת נתקן בעבור שסמך מלך בבל על ירושלים.

 

גם הרמב"ם אומר: "ועשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכנאצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק", וזה היה תחילת החורבן. 


מקשה ה"לחם משנה", מקשה ה"מנחת חינוך" והוא לא ראה את ה"לחם משנה", מקשה התשב"ץ ומיד נביא אותו, ולא ראו אותו שניהם – הגמרא אומרת, כתוב בפסוק: "בתשעה לחודש הרביעי הובקעה העיר"!! כלומר בט' תמוז, ולמה אנחנו צמים בי"ז בתמוז?! הגמרא מקשה את זה במסכת תענית. "אמר רבא, בראשונה היה בתשעה לחודש תמוז, בבית שני היה בי"ז לחודש תמוז. ומכיון שבית שני חמיר לן, וככה אומר הרמב"ם על י"ז בתמוז שאומר "חמשה דברים ארעו בו, נשברו הלוחות ובוטל התמיד בבית ראשון והובקעה ירושלים בחורבן שני", אז מכיון שחורבן שני היה בי"ז בתמוז, אז חורבן שני חמיר לן. וכותב הרב "כף החיים" מאי חמיר לן? למה חמיר לן? אומר, בית ראשון – חרב. שבעים שנה בגלות ונבנה. ברוך ה' התנחמנו. אבל בית שני חרב כבר אלף תשע מאות שנה, קרוב לאלפיים שנה אנחנו בגלות ולא התנחמנו, לכן קשה לנו חורבן בית שני, ולכן אנחנו עושים לפי בית שני. 


התוספות הביאו בשם הירושלמי – לא! בית ראשון ובית שני, שניהם הובקעה העיר בי"ז בתמוז. ומה שכתוב תשעה לחודש, התבלבלו מרוב הצרות. והפסוק לא רצה לשנות את הצרות של עם ישראל. 


בין כך ובין כך אנחנו פוסקים גם כדעת השולחן ערוך וגם כדעת הרמב"ם וגם ערוכה אמרה שבי"ז בתמוז בבית שני הובקעה העיר, ובית שני חמור לן. 


מקשים כולם, ה"לחם משנה", ה"מנחת חינוך" והתשב"ץ, אם בית שני חמיר לן ואנחנו הולכים לפי בית שני, אם ככה עשרה בטבת, הרמב"ם אומר שסמך מלך בבל נבוכנאצר הרשע בבית ראשון ועושים עשרה בטבת!! למה?! בזמן שבא טיטוס, בזמן שבא אדריאנוס קיסר וצר על ירושלים והביא אותה במצור, זה לא היה בחודש טבת. ומכיון שחורבן בית שני חמיר לן, אז באו נעשה עשרה בטבת. עשרה בטבת זה בית ראשון, נעשה לפי בית שני!! זה הקושיות שמקשים. 


אומר ה"לחם משנה", הביא את הדברים האלה, ואומר שהובקעה העיר בחורבן בית שני, אומר ש"יש לי לתרץ, דשאני הכא שהכל היה בחודש היה ואין קפידא לשנותו בין ט' לבין י"ז בתמוז, אבל טעם הזמנים חלוקים". אומר ה"לחם משנה", אני מביא אותו בהתחלה מפני שנמצא על המקום, אומר ה"לחם משנה" כך. אם זה היה בט' בתמוז או בי"ז בתמוז, ואנחנו קובעים את זה לי"ז בתמוז, זה אותו חודש – אז זה לא נקרא שאתה משנה. אבל מעשרה בטבת לקחת את זה לחודש אחר – זה לא יכול להיות. זה אין לך כח לשנות. ועל כן אתה לא לוקח לפי חורבן בית שני אלא אתה לוקח לפי חורבן בית ראשון. 


זה שיטה, באותה שיטה אומר ה"מנחת חינוך". אומר ה"מנחת חינוך" כך. יש לו את השאלה שלו היתה, אם הצומות האלה שאנחנו צמים אותם זה מדברי קבלה, מדברי סופרים, חכמים תיקנו, הדור בבית שני תיקן את זה או בבית ראשון תקנו את זה... אז הוא מקשה קושיה – הוא אומר, למה אם יחול י"ז בתמוז או עשרה בטבת או צום גדליה או תשעה באב – ביום שבת, אנחנו לא צמים? למה? הרי הוא אומר, ה"חינוך" אומר, ה"מנחת חינוך" אומר, הרי עצם האכילה בשבת, עונג האכילה בשבת – זה מדרבנן, מדברי קבלה, "וקראת לשבת עונג", והצום הוא מדברי קבלה, אז אם הצום הוא מדברי קבלה וזה כלל עם ישראל אז מדוע לא נצום ביום שבת?! זה הקושיה שלו. 


אז אומר ה"מנחת חינוך" חידוש, לא תקנו לצום ביום תשעה באב, לא תקנו לצום ביום י"ז בתמוז או יום עשרה בטבת, אלא תקנו לצום בחודש טבת, בחודש אב, בחודש תשרי, בחודש תמוז, וחכמים יכולים לקחת את היום איך שהם רוצים, עשרה או אחד עשר, או תשעה או עשרה באב. ככה הוא אומר. 
אבל הרמב"ן בדעת הרמב"ם סובר, שלדעת הרמב"ם אם אדם נשבע לא לצום ביום שבת, אומר, השבועה שלו היא שבועת שוא – שבועה לבטל את המצוה! אלא ההבדל הוא אם אדם חייב לאכול לחם אם זה מדברי תורה, אנחנו כרגע לא נכנסים לבעל השולחן ערוך של רבנו זלמן שאומר "אכלוהו היום" זה אסמכתא שזה מדברי תורה האכילה. 


אז בכל אופן, שוב ראינו שה"מנחת חינוך" הולך בשיטה של ה"לחם משנה". 


אבל כבר קדם להם התשב"ץ, תכף תראו מה אכפת לי כל כך להאריך בדבר הזה? יש נפקא מינה גדולה בהלכה אם זה הצום שאנחנו, אם חס וחלילה לא יבוא המשיח – נצום בעשרה בטבת זה מדברי קבלה היום או כחכמים. אם זה אנחנו צמים היום מפני שאז הנביאים בחורבן בית שני תקנו לנו את זה, או לא, או שחכמים בבית שני – חכמים ולא הנביאים תקנו לנו את זה. 


אומר התשב"ץ בסימן רע"א: הוא אומר, למעשה ואתו רעיון שאמרנו עכשו, אבל למעשה הוא קדום עוד לפני מרן הבית יוסף, אומר התשב"ץ, שאומר אם נאמר שהנביאים תקנו צום הרביעי ולא יחדו לזה איזה יום והניחו דבר מסור לבית דין לטלטלו מיום ליום על צריו כיוצא בה, והיא הבקיעה שלה עיר, בין שתהיה בתשעה בו בין ביום אחר – כל שהוא באותו חודש זה דבר שמסור בידם לקובעו ביום הבקיעה. ונראה ודאי שאם הובקעה העיר בחודש אחר, היו מתענים בט' ברביעי ולא היו מתענים באותו חודש שנבקעה בחודש השני, וסמיכה לכך, אסמכתא לכך, הרי אנחנו רואים בתענית שסמיכת יד על ירושלים שאנו מתענים על הראשון ולא על השני, לפי שכך תקנו הנביאים שיהיו הצומות האלה בארבעה חודשים האלה ולא הקפידו על אותו יום". זאת אומרת שהחידוש שמה שמחדשים האחרונים באופן יחסי לתשב"ץ – זה כבר כתוב בתשב"ץ. 


מאי נפקא מינה? נפקא מינה שלדעתו של הרב התשב"ץ - הצום שאנחנו צמים בעשרה בטבת זה יהיה מדברי קבלה, לא סופרים אלא מדברי נביאים. הנביאים בבית ראשון, כשחרב הבית, אמרו: נחרב הבית? צום! ייבנה הבית? יום טוב! ייחרב הבית? יחזור הצום כמקודם. ואיזה צום? צום של עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים ועשה את המצור וזה הביא למצב של כניעה, זה הקובע ולא הבית שני. אבל אם הבקיעת העיר תהיה באותו חודש, אומר התשב"ץ – זה בסדר. 


אומר עוד דבר. הוא דיבר על מצב שמד שהיה בעולם, אז הוא אומר שבבבל פעם היה שמד ופעם לא היה שמד, אומר – ככה משמע ממכילתא, אומר: אבל בארץ ישראל שם שנאו לאוהבי ולשומרי מצוות. אז תמיד היה גזרות שמד בארץ ישראל, ורבי יהונתן אומר, אלו הדרים בארץ ישראל שמוסרים את עצמם על קידוש ה' וקיום המצוות".


אבל אנחנו לא צריכים את כל זה עכשו, מכיון שגם מרן הבית יוסף וגם הרמב"ם שתיהם פסקו שהיום נהגו כולם לצום, אף אחד לא יכול לפרוץ גדר, וכלשון השולחן ערוך, אומר השולחן ערוך: "הכל חייבים לצום ולהתענות בארבעה צומות אלו, ואסור לפרוץ גדר". אדם לא יכול להגיד "אני לא", אין "אני לא", תכף נראה שיש אנשים שלא חייבים לצום, או יש אנשים שאסור להם לצום, מיד נראה. אבל מי שיכול לצום – אז אסור לו לפרוץ גדר. ולדעתו של התשב"ץ זה עוד מדברי קבלה, מדברי נביאים, וככה גם כן משמע מדבריו ומסברתו של הרב "מנחת חינוך". ולעומת זה לדעת ה"לחם משנה" נכון שקבעו על חודש ולא קבעו על יום, אבל זה לא הוכחה שזה מדברי קבלה. 


והרמב"ם כותב: "ונהגו כל ישראל בזמנים האלו להתענות", אתה לא יכול להגיד אני יוצא מן הכלל, וגם אם הרמב"ם לא היה אומר – בדור שלנו יש גזרות קשות נגד עם ישראל, מצב קשה נגד עם ישראל, ובפרט לאלו שנמצאים בארץ ישראל, אז בודאי וודאי שגם אם לא היה הרמב"ם כותב שנהגו הם צריכים לצום על המצב של עם ישראל בארץ ישראל ובעולם כולו. 

 

 

 

כתוב תגובה
מתוך סדרת שיעורי קול צופייך - שיעור מספר 25 - לפרשת ויחי - ז' טבת ה'תשנ''ח 05.01.98 לצפייה בשיעור המלא
קשה סילוקן של צדיקים ''החלבן'' הרב חיים כהן ..
  
ליל תשעה באב - מדרש איכה - במחיצת מרן הרב זצוק''ל ..
  
ימי התשובה והלכות עירוב תבשילין
  
לעת צרה
  
קול צופייך - פרשת ויחי - תשנ''ט - עשרה בטבת
  
קול צופייך - פרשת דברים תשנ''ח - תשעה באב שחל ..
  
קול צופייך - פרשת פינחס תשנ''ז - צום י''ז בתמוז ..
  
קול צופייך - פרשת דברים תשנ''ז - מראש חודש אב ..
  
קול צופייך - פרשת ואתחנן תשנ''ז - מדרש איכה – ..
  
קול צופייך - פרשת בהעלותך - תשנ''ט - נרות שבת ..
  
קול צופייך - פרשת פינחס תשנ''ט - י''ז בתמוז ובין ..
  
קול צופייך - פרשת כי תצא תשנ''ט - הלכות נדרים ..
  
דרשות ומאמרים לפי נושאים
קול צופייך - פרשת חקת התשע''ז ..
להמשך
תוכנית לערב שבת פרשת חקת - ..

שאלות המאזינים בנושאים שונים, שודר בערב שבבת פרשת חקת התשס"ו

להמשך
הילולת מרן הראשון לציון הרב ..
מעמד עוצמתי ומרגש בהילולת מרן הראשון לציון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל. הרחבה הענקית בהר המנוחות היתה ..
להמשך