"וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם" (ל"א, י"ט)  

אתם ושביכם - לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה, אלא מה אתם בני ברית, אף שביכם כשיבואו לברית ויטמאו, צריכין הזאה (רש"י).

רש"י הסביר שהשבויים מן הנכרים אינם מקבלים טומאה, אלא רק "לכשיבואו לברית ויטמאו – צריכין הזאה".
הרמב"ן כתב שבגדי הנכרים מקבלים טומאה, ולכן ציווה משה על הלוחמים "שיחטאו השבי בגדים הנוגעים בחלל".

והוא דבר נפלא: הגוי אינו נטמא, אבל בגדיו נטמאים!

הסבר הדבר:

הרי יהודי נטמא כיון שיש בו נשמה קדושה, וכפי שהסביר בעל ה'אור החיים' הקדוש (י"ט, י"ד): "אדם כי ימות באוהל" – ישראל מטמאין באוהל, ואין אומות העולם מטמאים, שכן להם אין נשמה קדושה.

אבל בגד של גוי ראוי לשמש גם כבגד לישראל, ולכן האפשרות העקרונית הזאת היא המטמאת אותו.