To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
קול צופייך - פרשת נח | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - נח | חודש אלול
פסקי הלכה והנהגות

פסקי הלכה והנהגות הרב, מתוך ספריו ודרשותיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל  
פסקי הלכה והנהגות הרב מלוקט מתוך ספריו ודרשותיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
חיפוש במדור זה
       
הנהגות הרב בפסח
הנהגות שנהג בהם מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בפסח - החל מאפיית המצות ועד לאחר חג הפסח

 

 

 

מרן הרב זצוק"ל היה מדגיש בפני שומעי לקחו ואומר: "אין לזלזל בחומרות בפסח ועל כל אחד להמשיך במנהג אבותיו".

 

חמץ


כשאדם אוכל חמץ שלושים יום קודם הפסח יכוון שהוא מתכוון לקיים ביעור חמץ אליבא דהרמב"ם (עי' שו"ת מאמר מרדכי ח"א סי' ח"י).


כל יום אחרי התפילה הנהיג מרן הרב ללמוד ב' הלכות מהספר בא"ח (עפ"י תנא דבי אליהו: "כל השונה הלכות בכל יום" וכו'). ביום פורים דמוקפים - שהוא שלושים יום קודם הפסח - היו מתחילים ללמוד בהלכות פסח (כה"ח תכ"ט ס"ק ה').


כל מה שהיה ע"ג השולחן בשעת האכילה במשך השנה (כגון: ברכונים, מלחיות וכדו') - מכרם במכירת חמץ. 


דברים שיש בהם ריח, כגון: סבון, שמפו, בושם, דאודורנט וכדו' הקפיד להשתמש בדברים הכשרים לפסח (עפ"י החזו"א והגר"א, שסיכה כשתייה).


תרופה שהיתה עטופה בקפסולה שאינה כשרה לפסח, ואין כדוגמתה כשירה לפסח, היה מורה לעוטפה בקפסולה הכשירה לפסח (שלא תהיה הנאת החיך מדבר שאינו כשר לפסח). 


דעת מרן הרב זצוק"ל היתה שזכוכית של היום בולעת ולא פולטת (וכיום נשתנו דיני הזכוכית מבעבר כיוון שמשתמשים בה גם בכלי ראשון), ולכן לא היה משתמש בשום מקרה בזכוכית של חמץ בפסח (עי' מאמר מרדכי 'למועדים ולימים' פ"ה  סעי' נ"ב).

 

מצה עשירה


מצה עשירה ועוגיות של מצה עשירה (כגון: עוגיות פפושדו וכדו' שמיוצרות במפעלים), הורה לשואלים שדינם כחמץ, ונהג לומר שטוב להיזהר מלקנות מחברות כאלה במשך כל השנה כולה כיוון שיש בזה מסייע ביד מחטיאי הרבים (וזכה לראות שאותם אלו שהכשירו חזרו בהם ואסרו את אכילתם כליל באופן תעשייתי). וכלשון הרמב"ם (חמץ ומצה פ"ה ה"ב) על לישה במי פירות וכיו"ב:  "והוא שלא יתערב בהן שום מים בעולם, ואם נתערב בהן מים כל שהוא הרי אלו מחמיצין". 

 

בדיקת חמץ


מיד אחר תפילת  ערבית חזר לביתו והתחיל בבדיקת חמץ (עי' סי' תל"א).

בשעת הבדיקה לא היה מכבה את האור בבית.

 

מקומות ואופני הבדיקה


הילדים הקטנים שבבית (נכדים) היו מחביאים את עשרת הפתיתים של החמץ (עי' פע"ח שכ"א פ"ה) .
הקפיד שירשמו היכן החביאו את הפתיתים כדי שלא ישכחו בשעת בדיקת חמץ.


את הפתיתים הניחו בתוך נייר סגור ובתוך ניילון כדי שלא יתפזרו חתיכות מהחמץ במקומות נקיים.
בשעת הבדיקה היה נותן ביד הילדים הקטנים פנסים כדי שירגישו שותפים בבדיקה.


את הבית בדק באופן יסודי ביותר במשך כמה וכמה שעות, גם בעת זקנותו, ואעפ"י שהדבר היה דורש ממנו כוחות רבים.


את המגירות בבית הכנסת היה בודק כמה ימים קודם הפסח, אך לא היה בודק לאור הנר כיוון שמספיק לבדוק לאור הנר רק במקום אחד, ואעפ"י שהיו אנשים שאחריותם היתה על המשרד והרכב היה מוודא שהנקיון והבדיקה נעשו כראוי. 


מקומות שלא היה מכניס שם חמץ מעולם, כגון: תיק הטלית והתפילין, לא היה בודקם. כמו"כ לא בדק מעל הארונות והספריות כיוון שאין דרך להכניס לשם חמץ.


אמנם במקום שילדים קטנים יכולים להגיע, כגון: תחילת המדפים, היה בודקם.


מרן הרב בדק את ארונות הבגדים.


ספר שהיה מסופק אם השתמש לידו בחמץ היה עובר דף דף ובודקו (במשך כל השנה היה מקפיד לא לאכול ליד ספרים כדי שלא יכנסו לחשש שיש בהם חמץ). 


את החריצים שהיו בשיש שבמטבח ובכל מקום היה סותם עם סיליקון או עם גבס (כדי שיהיה חמץ קבור).


בשעת הבדיקה לא היה מפסיק בדבור אפילו לצורך, ולשם כך היה מסכם עם מי שסייע לו בבדיקה שסימנים מסוימים יהיה כוונתם לדברים מסוימים, כגון: לשאול את הרבנית תחי' על דברים מסוימים.

 

ביעור חמץ


את החמץ היה מבער בעצמו ולא ע"י שליח.


את הנוסח של "כל חמירא" וכו' (שבלילה, לאחר הבדיקה, וביום לאחר הביעור) אמר גם פעם אחת בלשון הקודש כדי שיהיה ברור לכולם (רמ"א תל"ד סעי' ב'). 

 

מכירת חמץ


השתדל לא למכור חמץ גמור (ב"ח סי' תמ"ח).


בשעת המכירה הקפיד לעשות את כל סוגי הקניינים (כמו שמופיע בקצוש"ע להגר"ש גאנצפריד עמ' 431, ועי' שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' רכ"ג).


את כלי החמץ לא היה מטביל במוצאי פסח (כיוון שהמכירה לגוי היא רק של החמץ הבלוע בכלים ולא את הכלים עצמם) (דרכי תשובה סי' ק"כ ס"ק ד'). 


את החמץ קנה בחזרה מהגוי מיד במוצאי הפסח. 


לנכרי שקנה את החמץ נתן מתנה לאחר החג.


כשנתמנה לרב ראשי דאג ששר האוצר יקנה לו באופן חוקי את כל החמץ של המדינה כדי שיוכל למוכרו, ודעתו הייתה שרב שמוכר חמץ צריך שגם לו יהיה חמץ למכור.

 

ערב פסח


את מצות המצוה שאכל בליל הסדר היה אופה בערב הפסח אחר חצות היום (שו"ע סי' תנ"ח).
קודם האפייה היה מפקיר את כל הפירורים הנופלים שלא יגיע לידי חמץ.


לפני בדיקת חמץ היה הולך לרופא שיניים כדי שיסיר את החמץ שבין שיניו (וכל זה הוא משום שהחמיר על עצמו בזה ואין זו הוראה כללית). 


בסעודות שבת בערב פסח שחל בשבת היה מרטיב את הלחם ובולע אותו כדי שלא יישאר לו חמץ בין שיניו.


בערב פסח הקפיד לא לאכול כלום אחרי חצות היום (שו"ע תע"א סעי' ב').


לפני ביעור חמץ היה מצחצח את שיניו וזורק את המברשת.


הזכיר לזרוק את השקית שבשואב האבק שמא יש בתוכה חמץ. 


את שקית האשפה היה מפנה לאחר בדיקת החמץ בלילה  כדי שיפנו אותה בבוקר קודם ביעור חמץ. 
את הזרוע שהיו צולים לקערת ליל הסדר היה צולה בעצמו ומכוון שאין זה לשם פסח.


בערב פסח היה קורא את סדר קורבן פסח (עפ"י נוסח שסידר), והיה קורא את סדר המ"ב מסעות וסגולת הר"ש מאסטרופולי.

 

תענית בכורות (עי' בבא"ח צו כ"ה. ר"פ ח"ד סי' ל"ה. כה"ח סי' ת"ע ס"ק י'. משנ"ב שם ס"ק י').
דעת מרן הרב זצוק"ל הייתה שבשעת הצורך אפשר לעשות סיום גם על משנה, ומי שרוצה לצאת ידי חובה בסעודת הסיום צריך להבין את הסיום. והוסיף שלא מועיל לקחת עוגה וכדו' מהסיום למישהו שלא השתתף בו.


המזונות שהיו מחלקים בסיום היו כשרים לפסח למהדרין כדי שלא יצטרכו אח"כ לנקות שוב את בית הכנסת, ובנוסף היה דואג שיהיה בכל עוגיה שיעור לברכה אחרונה.


היה מעודד ילדים קטנים לערוך סיום, והיה נותן להם לקרוא ולהסביר את הסיום קודם למבוגרים.

 

ערב פסח שחל ביום שישי 


פסח שחל בשבת אומרים ברכה מעין שבע.


 
ערב פסח שחל בשבת


בסעודה שלישית היה אוכל מיני מזונות כשרים לפסח שנעשו מקמח מצה.

 

פסח כללי


שולחן האכילה - לא היה משתמש בו כלל בלי כיסוי בפסח.


הרב זצוק"ל היה קונה הכל לפני פסח ובפרט מוצרי גבינה.


דאג תמיד לשתף את הילדים בכל דבר בהכנות ובפרט בליל הסדר.


הרב זצוק"ל עשה עירוב חצרות לכל בני העיר ומכוון להוציאם ידי חובה (ואת העירוב עשה במצות בשיעור חצי קילו כיוון שמחזיקים הרבה זמן, ולא היה פותח את המצות האלו) (שו"ע שס"ח סעי' ה').
הרב זצוק"ל לא היה אוכל שום בפסח (מצד מנהג אבות), ואמר בדרך בדיחותא שע"ז נאמר: "פסח - על שום מה".


הרב הקפיד שלא ללבוש בגדים שחורים בפסח, בשבתות ובימים טובים. 


כל ערב פסח (וערב חג) היה נותן מתנה לבני הבית, ובפרט לילדים הקטנים.


הרב זצוק"ל כתב על דף את כל הזמנים בחג (סוף זמן אכילת חמץ, ביעור, חצות לילה וכו', ועי' בהגדה לקמן).

 

חשש חמץ


כל תבלין שהיה רוצה להשתמש בו בפסח היה בורר וטוחן בעצמו. אמנם היו תבלינים שלא אכל כלל, כגון: חילבה וכדו'.


קטניות - היה אוכל קטניות ירוקות וטריות. והיה מפריד בביתו שעועית ואפונה שלמים.


אורז - היה בודק ג' פעמים.


קמח מצה - היה טוחן בביתו את המצות לקמח מצה, והיה משתמש לשם כך ממצות המכונה אותם אפה בחבורה.


דעת מרן הרב זצוק"ל היתה שאין בעיה לעדות שנוהגים לא לאכול קטניות לאכול מסיר שבשלו בו קטניות (עי' כה"ח תנ"ג ס"ק כ"ז).


לאורחים שהיו מגיעים במהלך החג הגיש תמרים, שקדים ומיץ ענבים כיוון שכולם נהגו לאכול דברים אלה.


כלים חד פעמים - אם רצו להשתמש בהם בפסח, הרב אמר שצריך לבדוק שאינם מנייר כיוון שיש בהם עמילן, ובפרט בשתייה חמה (כיוון שע"י החום העמילן שבהם יוצא החוצה). 


היה שותה מים מהכנרת ומהמוביל הארצי, ונימק זאת בכך שכיוון שהמים עוברים כמה מסננות. ובנוסף,  גם אם שפכו שם וויסקי אין בזה חשש כיוון שחז"ל גזרו חמץ במשהו ולא במשהו דמשהו (המים עוברים מהכנרת למוביל הארצי ומשם זה עובר כמה בריכות עד שהם מגיעים לברז), וישנם עוד טעמים בדבר ואכמ"ל (ועי' בב"י סו"ס תס"ז).


סיגריות בפסח - טוב להחמיר שלא לעשן כיוון שיש חשש חמץ בדבק בו מדבקים את הסגריה. 
מי שמחמיר לא להשתמש בחומץ בפסח יכול להשתמש בחומץ יין כיוון שהוא לא היה בגזירה.
על ידיות המקרר שפך מים חמים מחשש שמא נגעו בהם כשהיה חמץ על הידיים (ובפרט בדברים חריפים) ושמא נשפך עליהם תבשיל חמץ (כה"ח סי' תנ"ד ס"ק שי"ד).

 

אפיית מצות


בחלק מהמקומות בהם היה אופה מצה, שילם על שכירות המקום.


היה מקפיד ללכת למקווה לפני אפיית המצות בערב פסח.


את כל הדברים לאפייה (מערוכים, ניירות, מחוררים, צלחות ללישה וכו') היה דואג להביא בעצמו.


בשעת האפייה היה כמלך בגדוד שמשגיח על כל דבר ודבר.


בשעת האפייה מינה אדם שיהיה אחראי על הזמן של הח"י דקות.


בשעת הלישה היה משגיח שיהיה מספיק מכל דבר ושהמלאכה תתבצע כיאות.


כל מצה שהיתה יוצאת מהתנור היה בודק אם נאפתה כמו שצריך.


כלי ללישה - העדיף להשתמש בקערות חד פעמיות מפלסטיק.


במהלך הכנת הבצק בדק ששמו כמות נכונה של מים וקמח. 


את הקמח והמים העדיף שיהיו בשני חדרים נפרדים.


בדק כל דבר בעצמו ולא סמך על אחרים בזה.


לא היה מבדיל בין מערוכים מעץ למערוכים ממתכת.


שרף את הלולב וב' המינים באפיית מצות של ערב פסח.


לקח לכתחילה מחוררים מפלסטיק ומשליכם לאחר כל ח"י דקות לאשפה.


אם לא היו מחוררים מפלסטיק השתמש במזלג מפלסטיק ומשליכו לאחר כל ח"י דקות לאשפה. 
הקפיד שכל העוסקים בכל תהליך האפייה ילבשו כפפות.


הקפיד שבכפפות לא יהיה עמילן.

 

הקפיד שיגזרו ציפורניים.


בדק בעצמו את ידי כל העובדים שיהיו נקיות (עי' שו"ע תנ"ט ס"ד ומג"א ס"ק ט"ז).


העדיף שכל העוסקים במלאכה ילבשו חלוקים חד פעמיים.


דאג שכל השולחנות יהיו מכוסים בנייר כסף, והיה מחליף כל ח"י דקות.


אעפ"י שכל הזמן היו מתעסקים באפייה - היה מקפיד להפסיק כל ח"י רגעים (או פחות) כדי לנקות את הכל (עי' חיי אדם קכ"ח סעי' כ"ג). 


בכרית שהיו מדבקים בעזרתה את המצות יד לתנור היה מקפיד שיהיה לה כיסוי נקי, והיה מחליפו כל ח"י דקות.


באפיית מצות מכונה הפריש חלה כשהיה עדיין בצק.


באפיית מצות של יד הביא לרבנית את המצות לאחר האפייה, והיה מחברם יחד תחת נייר אחד, והרבנית היתה מפרישה חלה.


לאותם שהיו באים לקחת ממנו מצות בערב פסח היה נותן להם מצות שכבר הופרש מהם חלה.
לפני האפייה היה בודק את חומו של התנור.


באפיית מצות מכונה היה בודק שהבצק לא חם לפני הכניסה לתנור.


באפיית מצות של יד הקפיד שלא יעמדו עם המצה סמוך לתנור, ושלא יעמדו איתה תחת השמש.
הקפיד שתמיד יהיה מי שמתעסק עם המצות.


הקפיד שלא יגערו בעובדים שעוסקים במלאכת האפייה.


במשך כל זמן האפייה אמר: "לשם מצת מצווה".


נהג שבזמן האפייה ישירו את הלל.


לא הקפיד שיסיידו את המקום קודם האפייה.


המערוכים הביא בעצמו. והקפיד שינקו מיד בגמר השימוש ולא יעברו עליהם ח"י דקות כדי שלא יהפכו לבית שאור.


באפיית מצות מכונה - לקח את המצות שיצאו מהתנור לאחר הדקה הראשונה מחשש מצות הראשונות "מנקות" את התנור.


הקפיד לקחת רק את המצות שיצאו מהתנור תוך ח"י רגעים מרגע תחילת העבודה (ולא היה משתמש במצות שהיו בתנור אחרי שעברו ח"י דקות). 


בזמן אפיית מצות יד היה נותן לילדים להביא את המצות לתנור ושהם יחוררו אותם, אך הקפיד שיעמוד עליהם גדול. 


הקפיד לשלוח לכמה רבנים ולכמה משפחות מצות לפסח (ולעוד כמה אנשים).


אנשים שהיו באים ומבקשים מצות מהאפייה שלו בערב פסח ביקש מהם שיעזרו גם הם באפייה (משום נהמא דכיסופא).


כשנתן לאנשים ג' מצות הקפיד שישהיה כשיעור לכזיתות ליל הסדר.


את המרדה של המצות היה מלבן באש שבתנור לפני האפייה.

 

ליל הסדר 


בליל הסדר לבש כיפה לבנה.


קודם ליל הסדר היה שוקל שיעור כזית למצה ולמרור.


לילדים נתן הגדה עם ציורים.


את סדר ההגדה, שתיית הכוסות ואכילת המצות היה עורך עפ"י הכוונות אך בצורה שלא תפריע לבני הבית.


נהג להזכיר שעיקר ליל הסדר הוא בשביל הילדים - "והגדת לבנך".


לפני "מה נשתנה" יצאו הילדים החוצה ונכנסו עם מקלות ושק, וכל זה כדי שייטלו חלק בהגדה.
היה מקפיד לשתות את הכוס הרביעית לפני חצות (ולא רק את האפיקומן).


לכל ילד חילק אפיקומן והיה קושרו על זרועו של הילד ("משארותיכם צרורות").


לפני ליל הסדר אמר לנכדים שיבחרו אחת מהמכות ויספרו עליה לבני הבית ואח"כ היה מוסיף משלו. 
את נוסח "הא לחמא עניא" אמר בג' אופנים ("הא"-בפתח, "הא" בצירה, "כהא").


אם היו מסובים סביב לשולחן גם בני חו"ל - הקפיד שיתרגמו להם את ההגדה.


היה מחלק אגוזי מלך לילדים כדי שישאלו (שו"ע סי' תע"ב סעי' ט"ז). 


בשעה שהיו צריכים ליטול ידיים היה לוקח את הילדים לחדר אחר ליטול ידיים כדי שלא יפריעו במטבח, והסביר להם כיצד צריך ליטול ידיים. 

 

קערה


היה מקפיד שסדר הקערה יהיה עפ"י האר"י (עי' כה"ח תע"ג ס"ק ח"ן).
בקערה היה שם רק ג' מצות.


הניח בקערה שני סוגי מרור - הקלח והעלה.


הקפיד שבמשך כל זמן אמירת ה"מגיד" הקערה תהיה מלאה (חוץ מחצי המצה המיועדת לאפיקומן).

 

זרוע


את הזרוע היה צולה בעצמו (שו"ע סי' תע"ג סעי' ד').


היה מחבר לזרוע שבקערה עצם יבשה שהבא"ח השתמש בה בליל הסדר.


לא היה אוכל את הזרוע לא בליל הסדר ולא ביום (כיוון שלא אוכלים צלי) (ועי' בא"ח צו ל').

 

ד' כוסות


השתמש לכוסות בכוס מיוחדת ויפה.


העדיף לשתות יין כל הד' כוסות, ואם היין חזק אמר שאפשר לשתות בב' כוסות הראשונות מיץ ענבים (לכתחילה) או מיץ צימוקים כדי שיוכל לומר את ההגדה בצלילות, ואת הב' כוסות האחרונות ישתה מיין (כה"ח תע"ב ס"ק ע"ד).


אם היתה כוס לשתיית היין יפה אך גדולה, שם בתוכה כוס פלסטיק של רביעית ושותה משניהם יחד. 


מגיד


את אמירת ההגדה היה מחלק בצורה שכל פעם מישהו אחר מהמסובים יקרא ויסביר. 

 

מוציא מצה


לאכילת המצה אכל מצות רכות.


בליל הסדר אכל רק מצות עבודת יד שאפה בערב פסח אחרי חצות (עי מהרי"ו סי' קצ"ג), ובמשך החג אכל גם מכונה שנאפו בחבורה יחד עם דודו, ראש ישיבת פורת יוסף הרה"ג רבי יהודה צדקה זצוק"ל ובנו הגאון רבי משה שליט"א.


לדעת הרב אין צריך לאכול את כל הב' הכזיתות של מוציא מצה כאחד (בהכנסה לפיו ובליעה כאחת) אלא יאכל משני כזיתות יחד (בא"ח צו ל"ד).


הקפיד שהמסובים יקחו גם מהמצות שעליהם ברך המוציא.

 

חרוסת


בחרוסת היה שם יין כדי שיהיה טעם של מרירות (משנ"ב סי' תס"ו ס"ק מ"ח).


מרור


נהג לאכול את הקלח המר עם עלה (עי' כה"ח סי' תע"ג ס"ק ץ').


הקפיד שלא ישרו הרבה את המרור בחרוסת.

 

כורך


אין צורך לאכלו כולו בבת אחת (בהכנסה לפיו ובליעה כאחד) אלא מכולם יחד.

 

כללי


היה מכין בעצמו את כוסו של אליהו (עי' כה"ח סי' ת"פ ס"ק טו"ב).


לאחר סיום הסדר היה מכסה את כוסו של אליהו ומקדש עליו בבוקר למחרת.


ב"שפוך חמתך" אמר לכוון על כל השונאים ומחבלים (רמ"א ת"פ סעי' ב').


בסיום ההגדה היה קורא שיר השירים בטעמים.


לאחר סיום הסדר שתה רק מים (שו"ע תפ"א סעי' א').


בבוקר של פסח הקפיד שיקומו לתפילה בנץ, ועשה 'מי שברך' מיוחד לאלו שקמו ובפרט לילדים.

 

חול המועד


לא היה כותב חידושי תורה, והיה מחמיר בזה גם לאחרים.


במהלך חול המועד היה מבקר את בני משפחתו ורבותיו.


בכל סעודה בחול המועד היה שותה יין או מיץ ענבים (כדעת הרמב"ם).

 

שביעי של פסח שחל ביום שישי 


אין לאכול מוצרי חמץ ביום שבת מכמה טעמים (עיין שו"ת מאמר מרדכי ח"א אור"ח סי' יט).  


מוצאי פסח


על מצות שנאפו לפסח היה מברך המוציא עד פסח שני. 


לחם - לא היה אוכל לחם ממאפיית אנג'ל (הסמוכה לביתו) עד שעברו מספר ימי עבודה. 


לא היה אוכל מוצרי חמץ (שנאפו מיד אחר הפסח) כמה ימים אחרי פסח מחשש שהקמח שהה זמן ויש בו תולעים.

 

 

 

הלכות פסח - הרב מרדכי אליהו
  
כשרות העוגיות פפושדו הנילושות בקמח ויין
  
טבלה לפסח - מוצרים שיש בהם חשש חמץ
  
רשימת התרופות ותחליפי החלב הכשרים לפסח
  
סיליקון וגבס לפסח
  
הלכות חודש ניסן - חמץ ומצה
  
דיני בדיקת חמץ וערב פסח
  
הלכות ליל הסדר
  
כתוב תגובה
------
נכתב ונערך ע''י נכד הרב מתוך הגדה של פסח 'אביהם של ישראל'
הלכות ליל הסדר
  
כשרות העוגיות פפושדו הנילושות בקמח ויין
  
דיני בדיקת חמץ וערב פסח
  
הלכות חודש ניסן - חמץ ומצה
  
קול צופייך - פרשת ויקהל פקודי - תשנ''ט - הלכות חג ..
  
קול צופייך - פרשת ויקרא תשנ''ט - ראש חודש ניסן - ..
  
קול צופייך - פרשת צו - תשנ''ט - הלכות ערב פסח
  
בדיקת החמץ של סבא
  
עוד תראה את כוחה של התפילה
  
חמץ בפסח
  
קול צופייך - פרשת שמיני - תש''ס - בדיקת חמץ ברכת ..
  
קול צופייך - פרשת תזריע - תש''ס - הכשרת כלים של ..
  
פסקי הלכה והנהגות לפי נושאים
תוכנית לערב שבת פרשת נח שודר ..

שאלות המאזינים בנושאים שונים, שודר בערב שבת פרשת נח התשס"ז

להמשך
קול צופייך - פרשת נח השע''ח - ..
להמשך
תוכנית לערב שבת פרשת בראשית ..

שאלות המאזינים בנושאים שונים, שודר בערב שבת פרשת בראשית התשס"ז

להמשך