To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
תשעה באב | קול צופייך - ראה | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - ראה
פסקי הלכה והנהגות

פסקי הלכה והנהגות הרב, מתוך ספריו ודרשותיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל  
פסקי הלכה והנהגות הרב מלוקט מתוך ספריו ודרשותיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
חיפוש במדור זה
       
מקור הדין של ברכת ''הגומל''
מהו המקור של ברכת הגומל ? • מדוע תיקנו לומר זאת בשם ומלכות נוסח ברכת הגומל בזמן הזה • האם מי שעונה על ברכת הגומל אז כאילו יצא ידי חובתו ?

 


מי שהיה חולה וקם מחוליו צריך לברך ברכת הגומל.

נחלקו בגמ' על איזה סוג של חולי צריך לברך ברכת הגומל, אם על כל חולי קל או על חולי שיש בו סכנת חיים, וגם כמה זמן צריך ליפול למשכב כדי להתחייב בברכת הגומל. מקור לחיוב ברכת הגומל הוא בגמ' (ברכות נ"ד ע"ב) שדנה באלו החייבים בהודאה.

 

"אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות, יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא", והגמ' שם מביאה מקורות לכל אחד. אח"כ הגמ' מביאה (שם) מעשה עם רב יהודה שהיה חולה והתרפא: "רב יהודה חלש ואתפח, על לגביה רב חנא בגדתאה (פירש"י בגדתאה - שם עירו בגדד, היא עיר החשובה שבבבל משחרבה בבל.) ורבנן. אמרי ליה, בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא (ברוך ה' ש'נתן' אותך לנו ולא לעפר, כלומר שהשאיר אותך עמנו בחיים ולא מסר אותך אלי קבר). אמר להו, פטרתון יתי מלאודויי (כלומר שאמר להם שבברכם ברכה זו פטרו אותו מברכת הגומל, שכבר הודו בשבילו). והא אמר אביי בעי אודויי באפי עשרה, ומתרצת דהוו בי עשרה. והא איהו לא קא מודה, לא צריך, דעני בתרייהו אמן (דשומע כעונה)". 

 

 

נוסח הברכה


בעניין נוסח הברכה אם אומרים אותה עם שם ומלכות או לא, נחלקו אמוראים רב יוחנן ורב בגמ' (ברכות מ ע"ב), וכאן הגמ' אומרת שברכו אותו חכמים ואמרו לו בריך רחמנא ולא הזכירו שם ומלכות, ואף על פי כן יצא רב ידי חובתו בזה שענה ואמר להם 'אמן'.

 

על זה אומרים התוספות שרב יהודה למד כמו רב שלדעתו כל ברכה שיש בה הזכרת שם או מלכות היא ברכה אף על פי שלא הזכיר שתיהם, וכאן היה מלכות כיון שהזכיר רחמנא. וז"ל "וא"ת והא אמרינן ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה וי"ל דרב יהודה היה מתלמידי דרב ורב סבר לעיל בפרק כיצד מברכין (דף מ:) דלא בעינן אלא הזכרת השם (או מלכות ורחמנא היינו מלכות)". 

 

שם הגמ' מביאה דין של מי שבירך ואמר בריך מריה דהאי פיתא ולא אמר רחמנא, שלדעת רב יצא. "בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך מריה דהאי פיתא. אמר רב יצא. והאמר רב, כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה, דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא. והא בעינן שלש ברכות, מאי יצא דקאמר רב נמי, יצא ידי ברכה ראשונה. וכו' גופא, אמר רב, כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה. ורבי יוחנן אמר, כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי, כוותיה דרב מסתברא, דתניא 'לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי', לא עברתי - מלברכך, ולא שכחתי - מלהזכיר שמך עליו, ואילו מלכות לא קתני. ורבי יוחנן - תני ולא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו". 

 

דעת מרן כדעת רבי יוחנן (שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה)


מרן פסק להלכה נגד התוספות שצריך לומר עם שם ומלכות, כלומר שאם אחד שומע את חברו שאומר לו בריך רחמנא דיהבת ניהלן ואמר אמן, לא יצא ידי חובתו, אלא צריך לומר ברוך אתה ה' אלוקינו מל ך העולם אשר יהבת ניהלן ולא יהבת לעפרא, ואז יוכל לענות אמן.

 

וז"ל מרן בהלכות ברכת הגומל (סימן רי"ט ס"ד) "אם בירך אָחֵר ואמר בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב, וענה אמן, יצא. וכן אם אמר בריך רחמנא מלכא (הרי שלמרן צריך להזכיר גם שם וגם מלכות, ורחמנא נחשב שם כיון שכך היו קוראים שם בבבל עיין מ"ב סי' קס"ז ס"ק נ"א) דעלמא דיהבך לן, וענה אמן, יצא". 

 

הטעם לדין של מרן הוא משום שצריך להזכיר שם ומלכות כדעתו של רבי יוחנן נגד דעת רב, ועל כן הצריך להזכיר גם שם וגם מלכות. המקור לעניין זה כותב מרן בהלכות ברכות (סי' רי"ד ס"א) וז"ל "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות, אינה ברכה". וכותב הבית יוסף על מקור הדין של השו"ע שזה משום שפסק כרבי יוחנן נגד רב וז"ל "ואם כן הדרינן לכללין דהלכה כרבי יוחנן" עיי"ש.

 

עוד כתב מרן (סי' קס"ז ס"י) :

 

"אם במקום ברכת המוציא בירך שהכל נהיה בדברו, או שאמר בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא, יצא".

 

וכותב על זה המ"ב (ס"ק נא)

"בירך שהנ"ב - היינו שאמר ברוך אתה ה' אמ"ה שהנ"ב או אף שלא הזכיר תחלה כלל רק אמר בריך רחמנא וכו' לחוד יצא כיון שיש שם ומלכות דמלת רחמנא קאי במקום השם (שכן היו קורין אותו בבבל) ומלת מלכא הוא מלכות". 

 

 

כתוב תגובה
מתוך סדרת שיעורי קול צופייך - שיעור מספר 20 פרשת תולדות - כ''ד חשוון ה'תשנ''ח - 24.11.97 לצפייה בשיעור המלא
מרן הרב מספר על הבבא סאלי
  
מה טובו אהליך יעקב | פרשת בלק
  
הברכה בשמירת השבת | פרשת ויקהל
  
רעיון לפרשת ראה - ההבדל הדק בין ברכה לקללה
  
קול צופייך - פרשת כי תבוא תשנ''ח - תקיעות שופר
  
קול צופייך - פרשת וירא - תשנ''ח - הלכות ביקור ..
  
קול צופייך - פרשת ויצא - תשנ''ט - דיני נולד וממרח ..
  
קול צופייך - פרשת ויחי - תשנ''ט - עשרה בטבת
  
ביכורים והאדם - פרשת כי תבוא | פרשת כי תבוא
  
קול צופייך - פרשת עקב תשנ''ח - ברכות וברכת המזון ..
  
קול צופייך - פרשת בא - תשנ''ט - הלכות ברכות - א'
  
קול צופייך - פרשת בשלח - תשנ''ט - הלכות ברכות
  
פסקי הלכה והנהגות לפי נושאים
קול צופייך - פרשת ראה התשע''ז ..
להמשך
קול צופייך - פרשת עקב התשע''ז ..
להמשך
קול צופייך - פרשת ואתחנן ..
להמשך