To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
דף מיוחד לחנוכה | קול צופייך - פרשת מקץ | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי | פרשת שבוע - וישב
דרשות ומאמרים

רעיונות ודברי תורה על המועדים ופרשיות השבוע מאת מרן הרב זצוק"ל  
חיפוש במדור זה
       
הלכות מחצית השקל ושבת שקלים - ערוץ 7
ענייני שבת שקלים והלכות מחצית השקל - מאיזה גיל צריך לתת מחצית השקל? בתקופת המקדש והיום,

שלום למאזינים. 
השבת בפרשת 'ויקהל' אנחנו נוציא עוד ספר תורה ונקרא בו בפרשת שקלים, ולכן השבת הזאת נקרא פרשת שקלים, שבת שקלים. 
בקריאת... בפרשת כי תשא, בסך הכל קוראים שישה פסוקים, מתחילת 'כי תשא' עד 'לכפר על נפשותיכם'. 
ומעניין מאוד, כיון שיש שני פסוקים שמסתיימים בקטע הזה של 'לכפר על נפשותיכ', ומרן הבית יוסף – בכדי שלא יטעו האנשים – לא אמר לקרוא בפרשת 'כי תשא' עד 'לכפר על נפשותיכם', מכיון שאדם יכול לטעות ויסיים את זה בפסוק החמישי ולא בפסוק השישי, לכן אמר עד 'ועשית כיור', כלומר את כל הפרשה של השקלים, שישה פסוקים. אם קרא חמישה פסוקים – גם כן יצא ידי חובה. 
בהפטרה: בהפטרה יש מנהג ספרד ומנהג אשכנז. מנהג ספרד – מתחילים לקרוא מפרק י"א במלכים ב' סוף פרק י"א, ארבעה פסוקים, ואחר כך קוראים בפרק י"ב במלכים ב' מתחילת מה שכתוב 'בן שבע שנים יהואש במולכו' עד 'לכהנים יהיו'. 
האשכנזים מתחילים רק מ'בן שבע שנים יהואש במלכו' עד 'לכהנים יהיו', כלומר לא קוראים את ארבעת הפסוקים של 'ויכרות יהוידע'. 
ואין נפקא מינה אם זה ספרדי שקרא כמו אשכנזי או אשכנזי קרא כמו ספרדי, אין נפקא מינה, העיקר שקראו את ההפטרה שקשורה עם העניין של השקלים. 
יש מחלוקת בין הרמב"ם לבין רבנו עובדיה מברטנורא: נגדיר את זה בצורה כזאת, כי למעשה עם רבנו עובדיה מברטנורא יש גם כן החינוך, ועם הרמב"ם יש רוב הפוסקים; ממתי אדם חייב לתת חצי שקל, אנחנו מדברים פה על זמן שבית המקדש היה קיים; האם החיוב הוא מגיל שלוש עשרה שנה ויום אחד או מגיל עשרים שנה ויום אחד. כלומר, אם אנחנו קושרים את זה עם ההתפקדות של עם ישראל ועם אלה שנפקדים ושנספרים, אז יש כאלה שנספרים רק מבן עשרים שנה ומעלה, או מגיל חיוב שמשתתף במצוה של לתת ולהשתתף במצות קרבן התמיד שמקריבים מהחצי שקל. 
לדעת רבנו עובדיה מברטנורא ולדעת החינוך – זה מתחיל רק מגיל עשרים שנה ומעלה, ולדעת הרמב"ם ולדעת רוב הפוסקים – זה מתחיל מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד. לפני זה – אין חיוב. 
אבל אם האבא נתן בזמן שבית המקדש היה קיים, אם האבא נתן חצי שקל בשביל בנו הקטן, אז חייב להמשיך הלאה. אני כרגע לא נכנס למחלוקת אם החיוב הזה מחייב גם את הבן לתת או רק על האב לתת, נשאיר את זה למחלוקת בין הרמב"ם לבין רבנו עובדיה מברטנורא. 
אבל מה שמעניין הוא ככה, שברמ"א בשולחן ערוך סימן תרצ"ד כתוב: "ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים שנה ומעלה". ועל זה כותב המשנה ברורה: "זו דעת רבנו עובדיה מברטנורא, אבל התוספות יו"ט כתב שהפוסקים חולקים וסבירא להו מגיל י"ג שנים ומעלה שהוא בכלל איש החייב במצות מחצית השקל". 
לכאורה משמע מכאן שהרמ"א פסק כדעת רבנו עובדיה מברטנורא, ולכאורה בניגוד להרמב"ם ובניגוד לשאר רוב הפוסקים, וזה לכאורה לא יכול להיות! על זה כותב הרב בעל מטה יהודה, שהכוונה של הרמ"א שכתב "מבן עשרים שנה ומעלה" זה לא מפני שהרמ"א כתב לפני כן "ויש ליתן ג' חצאי מטבעות מהמטבע שרגילים באותו המקום". ורש"י אמר: מכיון שכתוב בפסוק ג' תרומות, וביניהם בקע לגולגולת שנעשו מהם האדנים, אז אם נותנים חצי שקל – אז זה כמו הרמב"ם שאדם חייב מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד. 
ואם נותנים שלושה חצאי שקלים – זה גם כנגד התרומה של האדנים, והתרומה של האדנים זה היה כשספרו את בני ישראל, ואז כולם מודים שמגיל עשרים שנה ומעלה. זאת אומרת, שבזמננו אם אדם נותן רק חצי שקל – אז מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד ומעלה. 
ואם תאמרו מדוע אנחנו מאריכים כל כך בדבר הזה? כי יש מחלוקת נוספת בין הפוסקים, אם אדם, ילד בגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד רוצה לקרוא את המפטיר של השקלים; אם נאמר אנחנו שאדם חייב מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד, אז הוא יכול לקרוא! ואם נאמר אנחנו רק מגיל עשרים שנה ומעלה, אז הוא לא יכול לקרוא רק מגיל עשרים שנה ומעלה. 
אבל זה לא קשור כל כך במחלוקת הזאת, זה קשור בדעה אחרת. לדעת רש"י – אנחנו קוראים ההיום את הפרשה הזאת של השקלים – זכר למה שקראו בזמן שבית המקש היה קיים, זאת שגם אז היו קוראים, ולדעת הלבוש ולדעת המשנה ברורה – אנחנו קוראים את זה היום מדין 'ונשלמה פרים שפתינו'. ואולי גם בכדי לעורר אותנו לתת חצי שקל. 
ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לתת חצי שקל לא ל"זכר" ולא ל"ונשלמה פרים שפתינו", אלא לחצי שקל ממש, בבניין בית המקדש בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. 

 

מי היה ''עד המדינה'' בסיפור מגילת אסתר ? | פורים
  
הויכוח בין אסתר המלכה לחכמי הסנהדרין | פורים
  
סיפור המגילה במבט נכון ואמיתי | פורים
  
אסתר המלכה - שרה אימנו ע"ה - ולהבדיל המצביא ..
  
הטעם לתענית אסתר דווקא בחודש אדר | פורים
  
מעלת יום תענית אסתר וסגולותיו | פורים
  
צביעותם של חוקי הרשעים - המן אחשוורוש ודיני משפט ..
  
משנכנס אדר מרבים בשמחה - גם באדר א'? | פורים
  
מתנות לאביונים ותחפושות מה הקשר ביניהם ? | פורים
  
נס ושמו מגילת אסתר | פורים
  
משלוח המנות של המלבי''ם | פורים
  
ז' באדר - צדיקים במיתתם קרויים חיים | פורים
  
כתוב תגובה
שודר בערוץ 7 בערב שבת קודש פרשת ויקהל - שקלים
הברכה בשמירת השבת | פרשת ויקהל
  
קול צופייך - פרשת משפטים - תשנ''ט - זכר למחצית ..
  
קול צופייך - פרשת ויקהל פקודי - תשנ''ט - הלכות חג ..
  
קול צופייך - פרשת ויקהל - תש''ס - שבת שקלים ..
  
קול צופייך - פרשת משפטים תשס''א - זכר למחצית השקל
  
קול צופייך - פרשת ויקהל פקודי - תשס''א - רחיצת ..
  
קול צופייך - פרשת משפטים תשנ''ח - דיני וענייני ..
  
פרשת שקלים - וזכר למחצית השקל - ה'תשנ''ח
  
קול צופייך - פרשת משפטים - תשס''ב - שבת שקלים, ..
  
קול צופייך - פרשת ויקהל פקודי - תשס''ב - זמן ..
  
דרך נתינת צדקה | פרשת כי תשא
  
קול צופייך - פרשת ויקהל - תשס''ג - הלכות שבת ד'
  
דרשות ומאמרים לפי נושאים
קול צופייך - פרשת מקץ התשע''ח ..
להמשך
תוכנית לערב שבת פרשת וישב ..

שאלות המאזינים בנושאים שונים, שודר בערב שבת פרשת וישב התשס"ז

להמשך
קול צופייך - פרשת וישב ..
להמשך