To view this notification widget you need to have JavaScript enabled. This notification widget was easily created with NotifySnack.
 
מרן הראשון לציון
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
אביהם של ישראל
פרשת שבוע - תזריע | קול צופייך - תזריע | הרב שמואל אליהו שיעור השבועי
דרשות ומאמרים

רעיונות ודברי תורה על המועדים ופרשיות השבוע מאת מרן הרב זצוק"ל  
חיפוש במדור זה
       
ערוץ 7 - פרשת ויקהל - תוספת שבת בכניסתה וביציאתה
ערב שבת פרשת ויקהל

תוספת שבת בכניסתה וביציאתה

 

שלום למאזינים

אומרים חז"ל: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, ששת ימים תעשה מלאכה..." ונאמר שכולם נאמרו בהר סיני.

הקהיל את עם ישראל ואמר להם: "ששת ימים" – שימו לב! אתם הולכים לעבוד אבל "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" זהו שמירת שבת. דהיינו להקהיל קהילות ברבים וללמוד תורה. שלא יאמרו ישראל, ביום חול אנחנו עסוקים ועובדים, כמו שכתוב שבאה התורה ואמרה להקב"ה רבונו של עולם עכשיו הם נכנסים לארץ, איש תחת גפנו, איש תחת תאנתו, תורה מה תהא עליה? אמר לו הקב"ה נתתי להם ולך בן זוג ושמו "שבת", בשבת ילמדו תורה. ואין זאת אומרת שאדם פטור מללמוד תורה ביום חול, אדם חייב ללמוד ביום חול, אבל אם אדם נטרד ולא למד ביום חול, יש לו תירוץ לומר אני הייתי טרוד בפרנסה, אבל בשבת אין לך מה לעשות, אתה לא לומד בשבת, ואתה מתחייב על כל הששת ימים שלא קבעת עתים לתורה. זה דבר אחד.

דבר שני – כתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת"; מה זה "לעשות את השבת"? אנחנו עושים את השבת?! או כמו שכתוב: "אשר צוה ה' לעשות אותם", אנחנו עושים את הדבר הזה כולו?!

נכון! אנחנו עושים! אומר ה"אור החיים" הקדוש, שכשכתוב בתורה: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת", "ושמרו" פירושו של דבר הוא להוסיף מחול על הקודש. לדעת הרמב"ם התוספת היא מדרבנן, ולדעת רוב הפוסקים התוספת היא מדאורייתא.

דעת הרמב"ם – ביום הכיפורים, אליבא דכולי עלמא, התוספת היא דאורייתא, אבל הפוסקים כולם אומרים שגם ביום שבת בכניסה וביציאה זה דאורייתא.

הרמב"ם בהלכות יום הכיפורים שאומר להוסיף מחול על הקודש, כשהזכיר בערב יום הכיפורים, אמר: "להוסיף"! ובמוצאי יום הכיפורים אמר: "להוסיף מעט מחול על הקודש" בכדי שלא יחמירו אנשים על עצמם לומר: "נו! צריך להוסיף מחול על הקודש, ונעשה כמו רבנו תם, ונעשה דבר אחר"! זה טוב על שבת, אבל במוצאי יום הכיפורים שאדם צם, צריך להזהר שלא להחמיר על הזקנים והחולים, אם יחשבו שיש מצוה מיוחדת להמשיך את יום הכיפורים, אז באמת ימשיכו ויבואו לידי נזק. ועל כן אומר הרמב"ם: "מעט".

ביום שבת זה אחרת. "ושמרו לעשות" – אתה תוסיף מחול על הקודש בכניסה וביציאה, והתוספת הזאת היא המעלה שלה והחשיבות שלה יותר מקיום המצוה כולה. כי בקיום המצוה ה' מצוה, אבל כשאני מוסיף את התוספת הזאת, אז זה מראה על חיבה מיוחדת לקיום המצוה, ועל כן השכר שלה הוא יותר גדול. אבל בעיקר שיעשו את זה מתוך שמחה.

מה שנהגו בירושלים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, ובכל הארץ כ-30 דקות לפני השקיעה, אני אומר כ-ש30 דקות ולא כולם בדיוק באותו הזמן, יש הבדל בין הקיץ לחורף – טוב עשו וכך צריך לעשות להקדים, ואם אדם יכול להקדים עוד יותר הנה תבוא עליו ברכה.

אבל אדם צריך לדעת שכשהוא רוצה להקדים להכניס את השבת, והוא צריך ללכת למשל ממקום למקום, גר בירושלים, מקצה ירושלים לקצה השני, והוא לוקח מונית ונוסע ובא לקצה השני, יזכור שגם בעל המונית הוא יהודי, וגם הוא צריך לחזור, וגם הוא צריך להגיע לביתו, ואל תגרום לו שבגלל תאוות הממון אז יעבור על חילול שבת או יעבור על איסור שבת של בין השמשות.

תוספת שבת זה חיוב, והתוספת היא כחלק מהמצוה כולה. אלא שיש הבדל בין "תוספת" ליום שבת. בתוספת שבת, אם אדם קיבל עליו תוספת שבת וראה שהאור שלו לא פועל טוב, או החשמל לא כיוון אותו כדבעי, יכול לומר לשכן שלא קיבל שבת: "בא תתקן לי את הדבר הזה", "בא תעשה לי את הדבר הזה", כי מכיון שאני רק הוספתי עליי את השבת, אז אני יכול לומר לו.

וכן במוצאי שבת, אם אדם רוצה לנהוג כדעת רבנו תם למשל, רוצה להאריך במוצאי שבת, ונכבה לו האור, יכול לומר לשני: "תדליק לי את האור", מכיון שאני עכשיו יכול להבדיל, אז אני יכול לומר לשני גם כן לעשות אותה מלאכה.

אבל אדם צריך לדעת, אם לא אמר אדם "המבדיל בין קודש לחול" או לא התפלל ערבית ולא אמר בערבית: "אתה חוננתנו", אז אסור לו לעשות שום מלאכה, אסור לו אפילו לומר לשני לעשות מלאכה, למרות שיש מי שמיקל בדבר הזה, ונוהגים הפוסקים לומר לאסור.

כלל: להוסיף שבת – בערב שבת, להוסיף שבת – במוצאי שבת. בערב שבת התוספת היא להראות להקב"ה שנתן לנו את השבת, כמו שאמר: "ראו אני נותן לכם את השבת" בכדי להראות שאנחנו שמחים בשביתת שבת. ובמוצאי שבת זה נקרא "מלוה מלכה", אנחנו מלוים את המלכה ולא אומרים לה "צאי מיד" אלא מתעכבים ומעכבים את יציאת השבת.

ותוספת שבת בערב שבת ותוספת שבת במוצאי שבת זה מצוה ואדם מקבל על זה שכר, שכר של שמחה של מצוה.

יהי רצון שנזכה אנחנו לשמור שבת ונזכה ליום שבת ומנוחה לחיי העולמים.

 

ערוץ 7 - פרשת תזריע - הלכות ברית מילה בשבת
  
ערוץ 7 - פרשת שמיני - הלכות ספירת העומר
  
ערוץ 7 - פרשת כי תשא - ספירת עם ישראל
  
ערוץ 7 - פרשת תצוה - הלכות הדלקת נרות
  
ערוץ 7 - פרשת תרומה - הלכות נדרים ונתנית צדקה
  
ערוץ 7 - פרשת משפטים - הלכות שבת שקלים
  
ערוץ 7 - פרשת יתרו - מנהגי עשרת הדיברות
  
ערוץ 7 - פרשת בשלח - מנהגי שבת שירה, וזמני ביעור ..
  
ערוץ 7 - פרשת בא - הלכות ט''ו בשבט ומעשרות
  
ערוץ 7 - פרשת וארא - כניסה למעררת המכפלה וקבר רחל
  
ערוץ 7 - פרשת שמות - הפטרות פרשת שמות
  
ערוץ 7 - פרשת ויחי - הלכות לימוד תורה
  
כתוב תגובה
מתוך סדרת שיעורי ערוץ 7 - שיעור מספר 121 - פרשת ויקהל
סיפור נפלא על לימוד התורה
  
מה עושה הרב אליהו זצ''ל בשמים? - ימימה מזרחי
  
מאמר מרדכי - שאלות ותשובות
  
מאמר מרדכי - מועדים וימים
  
דברי מרדכי על התורה
  
מאמר מרדכי - הלכות לימות החול
  
מאמר מרדכי - הלכות אבלות
  
מאמר מרדכי - הלכות שמיטה
  
סוכה וארבעת המינים
  
מעלתה הגדולה של התפילה | פרשת דברים
  
מעלת לומדי התורה
  
דרשה לשנת החמישים למדינת ישראל
  
דרשות ומאמרים לפי נושאים
תוכנית לערב שבת פרשת תזריע ..
להמשך
תוכנית לערב שבת פרשת שמיני - ..

שאלות המאזינים בנושאים שונים, שודר בערב שבת פרשת שמיני התשס"ד

להמשך
קול צופייך - פרשת תזריע מצורע ..
להמשך