בבחרותו היה הרה"ג רבי אליעזר מלמד שליט"א עוסק בהלכות ארבעת המינים, והתחבבו עליו ההלכות הללו מאד.

קבלן שבנה את המבנה מעל ציוני החיד"א והרב מספר על בחורה שהופיעה מדי יום בשעת החום עם שתייה קרה לעובדים, ואז נעלמה. כעבור זמן הוא פגש אותה שוב.

לאישה הזאת יש חתול, וכבר כמה ימים שהוא לא אוכל. היא חוששת שהוא עלול למות, והיא באה לשאול מה לעשות לו.

אלו שהיו קרובים אל הרב, לאורך כל השנים שעסק ברבנות והיה משיב תשובות לשואלים, ראו בחוש, שהפסיקה של הרב אינה רק תוצאה של עיון עמוק ויכולת ניתוח של כל הפרטים והצדדים

לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה לבקש ממך מחילה מראש אם אפגע בך במהלך העבודה... את המשפט המדהים הזה אמר מרן לעורך ספרי ההלכה של הרב...

מצוות הסנדקאות היא מצווה עצומה אבל מידות ודרך ארץ וחשיבה על הזולת גבוהה לאין שיעור....

מאה חמישים וארבע שנים אחרי פטירתו הועלו עצמות החיד"א מאיטליה ארצה, והרב נשלח לטפל בקבורה. ברגע שנגע בברגי הארון הקטן נשמע רעש שהבהיל את כל הנוכחים.

הרב חיבר את דרכי טהרה משיעורים שמסר בביתו, והרב משה בן-טוב הפיץ את הקיצור שלו בתשע שפות ברחבי העולם. הקשר בין השניים לא נעצר עם פטירת הרב.

תינוק בן שנתיים, בנו של עורך דין מוכר, נאבק בזיהום קשה בדם וניזון דרך צינורית. אביו עלה לציון של הרב ובכה, ובלילה שלאחר מכן ראה את הרב בחלומו.

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנים בלבד, היה הרב מקבץ נערים לבית הכנסת 'מוסאיוף' שבשכונת הבוכרים, כדי שלא יסתובבו בשעות הערב ברחובות בחוסר מעש.

רווקה שקיבלה ברכה מפי הרב עוד בחייו ניגשה בבכי אל הרבנית ליד הציון, וקיבלה עצה פשוטה ונחרצת: לפנות אל הרב עצמו ולבקש שיתפלל עליה.

בראש השנה הראשון אחרי פטירת הרב ישן כל הבית בצפת, והנכדה שמעולם לא הצליחה להתעורר לבדה פקחה עיניים בדיוק בשעה שנקבעה לתפילת ותיקין.

ואז הרב אמר בהתרגשות תוך כדי סערות רגשות :"את הישיבה מנהלים ראש הישיבה והר"מים, ולא מקובלים מבחוץ. תעשו מה שנראה לכם שהוא טובת הישיבה!"

בית דין של מקובלים התכנס שנים רבות ופסק שוב ושוב כי עם ישראל ראוי לגאולה, והרב ישב בו כדיין. בליל ההלוויה הגיעה בקשה מיוחדת ממייסד בית הדין.

בגיל שבע עשרה שנה בלבד סיים הרב את הש"ס בפעם הראשונה, ומאז עד סוף ימיו היה חוזר ומשנן את הש"ס מראשיתו לסופו.

לקראת סוף ההריון התברר שהעובר במצג עכוז. הסגולה הראשונה ששמעה, שתיית מים ממעיין הסטף, נראתה לה תמוהה, עד שנשים סיפרו לה על ציון שהיא ממילא רגילה לפקוד.

זוג שנשלח בידי הרב לרב אחר בענייני שלום בית שכח את שמו, והתבייש לשאול שוב. שנים אחר כך קיבל אותו רב דרישת שלום, רגע לפני ברית של נכדו.

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

הרב אמר לנו שאבינו היה איש חסד, ולכן נתנו לו מן השמים זכות לעשות חסד עם הבן החולה שלו. אשר על כן הם צריכים לעשות מה שנאמר להם בחלום שבהקיץ הזה. זה הפליא אותנו כי הרב ז"ל היה איש הלכה, ובדרך כלל הוא היה מבטל כל התייחסות לחלומות מסוג זה. רצה שנהיה אנשים עם רגלים על הקרקע ולא חיים בעולם של דמיון.

לאחר תקופה קצרה סיפר לי חביליו: מאז שהרב אמר את הדברים, אני משתדל להסיר מעלי בשבת את כל המחשבות על המפעל שלי. אני קונה בכל שבוע כרטיס פיס, ונהגתי לבדוק בכל יום שישי אם זכיתי או לא. אך בעקבות דברי הרב החלטתי לא לבדוק לפני שבת אם זכיתי בפיס.